יעקב עמנואל שוחט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6,690 בתים ,  2 באוגוסט 2013
הרחבה
אין תקציר עריכה
(הרחבה)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב שוחאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמנואל שוחט]]
[[קובץ:הרב שוחאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמנואל שוחט]]
הרב '''עמנואל שוחט''' ([[כ"ח אב]] [[תרצ"ה]]-[[כ' אב]] [[תשע"ג]]), היה מגדולי רבני חב"ד בשנים האחרונות, הוגה דעות ומחבר ספרים במגוון נושאים.
הרב פרופ' '''יעקב עמנואל שוחט''' ([[כ"ח אב]] [[תרצ"ה]]-[[כ' אב]] [[תשע"ג]]), היה מגדולי רבני חב"ד בשנים האחרונות, הוגה דעות ומחבר ספרים במגוון נושאים.
 
הוא היה גאון ב[[תורה]] ו[[הלכה]], לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את ה[[אמונה]] וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר.


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרצ"ה]] לרב דב יהודה ומרת שרה שוחט כבן השלישי מתוך עשרת ילדיהם. בצעירותו למד ב[[הולנד]] ולאחר מכן הוריו היגרו ל[[טורונטו]] שב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה לחסידות חב"ד{{הערה|1=[http://sichosinenglish.org//books/to-know-and-to-care-1/14.htm עדותו של הרב דוד שוחט] (באנגלית).}}, והוא נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים]] שב[[ארצות הברית]].
נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרצ"ה]] לרב דב יהודה ומרת שרה שוחט כבן השלישי מתוך עשרת ילדיהם. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השניה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי"א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב"ד]]{{הערה|1=[http://sichosinenglish.org//books/to-know-and-to-care-1/14.htm עדותו של הרב דוד שוחט] (באנגלית).}} אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].


בהוראת [[הרבי]] נכנס ללימודים אקדמאיים ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] טורונטו שם קיבל תואר ראשון, ולאחר מכן באוניברסיטה וינדזור, באוניברסיטת מקמאסטר, ובאוניברסיטת ווטרלו בהם קיבל תואר שני ופרופסורה ללימודי יהדות ופילוסופיה.
בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר ל{{ה|רבי}}. לאחר ש[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] נשא לאשה את מרת יפה, ועבר להתגורר בטורונטו.


לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב"ד.}}.
== לימודיו האקדמאים ==
למרות התנגדותו של [[הרבי]] ללימודים אקדמאים ב[[אוניברסיטה]], באופן יוצא דופן קיבל עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית. בתחילה נכנס ללימודים באוניברסיטת טורונטו שם קיבל תואר ראשון, ולאחר מכן באוניברסיטה וינדזור, באוניברסיטת מקמאסטר, ובאוניברסיטת ווטרלו בהם קיבל תואר שני ופרופסורה ללימודי יהדות ופילוסופיה.


בשנת [[תשכ"ח]] תרגם לאנגלית את אגרת התשובה שב[[ספר התניא]], ובשנת [[תשמ"ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף הספר.
בטורונטו שימש כ[[רב]] במספר [[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים, לצד עבודתו כמרצה ופרופסור במכללת האמבר בעיר.


בהסכמת הרבי ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שב[[עבודה זרה]]{{מקור}}.
== עבודתו ב[[מזכירות הרבי]] וב[[קה"ת]] ==
לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב"ד.}}. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופםן שבו האדם כתב את הדברים ניתן ללמוד הרבה וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת ובנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות...
 
באותם ימים החל לעבוד גם ב[[קה"ת]] בכתיבת מחשבת תורת החסידות ובקורות חייהם של [[מייסדי החסידות]] ו[[נשיאי חב"ד]]. במקביל, תרגם ספרים רבים ל[[אנגלית]], בהם את הכרכים הראשונים של [[לקוטי שיחות]] ו[[אגרת התשובה]] שב[[ספר התניא]] (בשנת [[תשכ"ח]]). בשנת [[תשמ"ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף הספר.
 
בשנת [[תש"כ]], כשהרבי עורר ב[[שטורעם]] מיוחד אודות שנת ה-200 ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר הערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב{{הערה|ראו בערך [[ביגורפיה]]}} וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את זה בספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן.
 
כשהוצאת קה"ת הוציאה את [[כתר שם טוב]], הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי  הוראה דומה על הספר [[צוואת הריב"ש]], והוראה נוספת לכתוב [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על שניהם. בשנת [[תשל"ג]] כשהוציאה קה"ת את ספרי [[הרב המגיד]] ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים [[מגיד דבריו ליעקב]] ו[[אור התורה]]. בשנת [[תשל"ד]] התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה באנגלית על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי "זה שייך דווקא לך". ב[[ערב שבת]] [[שבת בראשית|בראשית]] [[תשל"ח]], לאחר ה[[התקף לב]] שקיבל הרבי ב[[שמיני עצרת]], הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: "המפתחות?". הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמה לו להזדרז בעבודתו ובזמן קצר הספר יצא לאור.
 
== מלחמתו בביצור חומות היהדות ==
בהסכמת הרבי ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שב[[עבודה זרה]]. במקביל נלחם בתוקף בפעולות מסיונריות שונות. עם עליית גל הכתות המסיונריות שניסו לפעול בקרב יהודי [[ארצות הברית]] הוציא הזמנה פתוחה לכל מסיונר נוצרי שמעוניין להתמודד עמו בדיון ציבורי. באחד הפעמים יעץ לו הרבי איך להתמודד עם מסיונרים, כשיגיד להם כי גם [[הרמב"ם]] למד [[תנ"ך]], ויהודים לומדים את התנ"ך מדורי דורות, וכל השאלות כבר צצו ועלו, וגם תשובות יש להם. התנ"ך נכתב על ידי יהודים ובעבור יהודים, ושאלות על הספר צריך לשאול את היהודי!.
 
ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור, הצילו אלפים מטמיעה.
 
בתקופת הסערה על תיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע ל[[גיורה]], ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי.


במשך עשרות שנים כיהן כ[[מרא דאתרא|רב]] ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים ב[[קנדה]] ונודע כאחד מחשובי רבני חב"ד. מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכול חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים.
במשך עשרות שנים כיהן כ[[מרא דאתרא|רב]] ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים ב[[קנדה]] ונודע כאחד מחשובי רבני חב"ד. מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכול חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים.
שורה 27: שורה 44:


==ספריו==
==ספריו==
חיבר שלושים וחמש ספרים, במגוון נושאים ושפות, ב[[הלכה]] היהודית, היטוריה, פסיכולוגיה ומדעים, רבים מהם בהוראת [[הרבי]], עם הוראות מפורטות לגבי סגנון הכתיבה וצורת העריכה. בנוסף, ערך והגיה ספרי [[חסידות]] רבים.
;רשימה חלקית של ספריו
*'''[[אגרת התשובה]]''' ([[אנגלית]]), תשכ"ח.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40447&st=&pgnum=1&hilite= מראי מקומות - ספר התניא]''' - מפתח לפסוקים ומאמרי חז"ל שהובאו בספר התניא. [[קה"ת]], תשמ"ז.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40447&st=&pgnum=1&hilite= מראי מקומות - ספר התניא]''' - מפתח לפסוקים ומאמרי חז"ל שהובאו בספר התניא. [[קה"ת]], תשמ"ז.
*'''המשיח - האיש ותקופתו בהלכה ובמסורה''' - תורגם ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], תשנ"ג.
*'''המשיח - האיש ותקופתו בהלכה ובמסורה''' - תורגם ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], תשנ"ג.
שורה 32: שורה 53:
*'''living with moshiach''' - לחיות עם משיח.
*'''living with moshiach''' - לחיות עם משיח.
*[[הגדה של פסח]] ו[[סליחות]] בתרגום לאנגלית, בהוצאת [[המרכז לעניני חינוך]].
*[[הגדה של פסח]] ו[[סליחות]] בתרגום לאנגלית, בהוצאת [[המרכז לעניני חינוך]].
*[[ביגורפיה]] על [[המגיד ממזריטש]] ([[אנגלית]]), תשל"ד.
*[[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי [[הרב המגיד]], תשל"ח.
;ספרים בעריכתו/הגהתו (רשימה חלקית של ספרי החסידות שערך, הגיה או הוסיף הערות בהוראת [[הרבי]])
*[[כתר שם טוב]]
*[[צוואת הריב"ש]]
*[[מגיד דבריו ליעקב]]
*


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

תפריט ניווט