7,986
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 30: | שורה 30: | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את נשמות ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד רנא.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי המלמד שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את נשמות ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד רנא.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי המלמד שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}. | ||
ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון. | |||
ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר. | ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר. |