רשת אהלי יוסף יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 16: שורה 16:
במהלך חורף תשי”ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.
במהלך חורף תשי”ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.


זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה’פעילים’ ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.  
'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה’פעילים’ ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.  


בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה”ח ר’ [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.  
בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה”ח ר’ [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.  


סניף מנחת. ‘מנחת’ הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת “מלחה”. את בית-הספר שם ניהל הרה”ח ר’ [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.  
'''‘מנחת’''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת “מלחה”. את בית-הספר שם ניהל הרה”ח ר’ [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.  


יפו. ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה”ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי.  
ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה”ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי.  


כפר-סבא. גם בכפר-סבא היה בית-ספר של ה’מזרחי’, אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה’רשת’ פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]].  
גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה’מזרחי’, אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה’רשת’ פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]].


==ניהול הרשת==
==ניהול הרשת==

תפריט ניווט