10,863
עריכות
מזריץ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ק.פ
(הוספת ערך) |
(ק.פ) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מזריץ' (ב[[אידיש]]: '''מעזריטש''', באנגלית: '''Velyki Mezhyrichi''', באוקראינית: '''Великі Межирічі''') היא עיירה | '''מזריץ'''' (ב[[אידיש]]: '''מעזריטש''', באנגלית: '''Velyki Mezhyrichi''', באוקראינית: '''Великі Межирічі''') היא עיירה ב[[אוקראינה]]{{הערה|ישנם עיירות נוספות הנושאות את אותו שם. העיירה המוכרת ביותר הנושאת אף היא את אותו שם נמצאת ב[[פולין]] בסמיכות לעיר לובלין, וקרויה בפולנית: "מיינדזיז'ץ פודלסקי".}}, בה התגורר ופעל [[המגיד ממעזריטש]]. | ||
העיירה מזריץ' שוכנת | העיירה מזריץ' שוכנת ב[[מחוז רובנו]] כארבעים קילומטר צפונית ל[[אניפולי]], וכארבעים קילומטר ממזרח לרובנו. | ||
==תולדות העיירה== | ==תולדות העיירה== | ||
העיירה נוסדה בשנת ה' אלפים ש"ד (1544), והייתה בבעלותם של משפחות האצילים הגרף טשארטוריסקי והגרף פוטוצקי. שנים ספורות לאחר שנוסדה החלו להתיישב בה יהודים. | העיירה נוסדה בשנת ה' אלפים ש"ד (1544), והייתה בבעלותם של משפחות האצילים הגרף טשארטוריסקי והגרף פוטוצקי. שנים ספורות לאחר שנוסדה החלו להתיישב בה [[יהודים]]. | ||
פרעות חמיילנצקי{{הערה|פרעות שהחלו עם גזירות ת"ח ות"ט, ונמשכו במשך כעשרים שנה, במהלכם נהרגו כשש מאות אלף איש.}} פגעו בעיירה לקראת דעיכתם, ובשנת תכ"ה נהרגו על ידי גדודי הפורעים כשלוש מאות מתושבי העיירה. | פרעות חמיילנצקי{{הערה|פרעות שהחלו עם גזירות ת"ח ות"ט, ונמשכו במשך כעשרים שנה, במהלכם נהרגו כשש מאות אלף איש.}} פגעו בעיירה לקראת דעיכתם, ובשנת תכ"ה נהרגו על ידי גדודי הפורעים כשלוש מאות מתושבי העיירה. | ||
לאחר [[פטירה|הסתלקותו]] של [[הבעל שם טוב]], התיישב בחיר תלמידיו [[המגיד ממעזריטש|רבי דוב בער]] בעיירה בשנת [[תקכ"ב]], וקיבל על עצמו את הנהגת תנועת החסידות, כשהוא קובע את העיירה לבירת החסידות. עם התיישבותו בעיירה התמנה ל[[מגיד מישרים]] של העיירה, ולמקום החלו נוהרים אלפי חסידים. | לאחר [[פטירה|הסתלקותו]] של [[הבעל שם טוב]], התיישב בחיר תלמידיו [[המגיד ממעזריטש|רבי דוב בער]] בעיירה בשנת [[תקכ"ב]], וקיבל על עצמו את הנהגת [[תנועת החסידות]], כשהוא קובע את העיירה לבירת החסידות. עם התיישבותו בעיירה התמנה ל[[מגיד מישרים]] של העיירה, ולמקום החלו נוהרים אלפי [[חסידים]]. | ||
בשנים בהם פעל בעיירה הגיעה ההתיישבות היהודית בעיירה לשיאה, ובמקום ישבו אלפי יהודים, כששמעה של העיירה מתפשט בכל רחבי העולם. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת [[תקל"ט]] (שבע שנים לאחר שהמגיד ממעזריטש עזב את העיירה), רוב תושביה של העיירה היו יהודים. | בשנים בהם פעל בעיירה הגיעה ההתיישבות היהודית בעיירה לשיאה, ובמקום ישבו אלפי יהודים, כששמעה של העיירה מתפשט בכל רחבי העולם. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת [[תקל"ט]] (שבע שנים לאחר שהמגיד ממעזריטש עזב את העיירה), רוב תושביה של העיירה היו יהודים. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
שבע חודשים קודם [[פטירה|הסתלקותו]] של המגיד, פרצה בעיירה מגיפה, והמגיד נאלץ לעזוב את העיר, ועבר להתגורר אצל תלמידו [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] ב[[אניפולי]]. | שבע חודשים קודם [[פטירה|הסתלקותו]] של המגיד, פרצה בעיירה מגיפה, והמגיד נאלץ לעזוב את העיר, ועבר להתגורר אצל תלמידו [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] ב[[אניפולי]]. | ||
הקהילה היהודית בעיירה הייתה מאורגנת היטב, ולפרנס שמונה מטעם פריץ המחוז, ניתנו סמכויות מלאות לכפות את החלטות הנהגת הקהילה על התושבים, והסמכויות נוצלו במילואן. כך נאסרו תפילות בימי החול שלא | הקהילה היהודית בעיירה הייתה מאורגנת היטב, ולפרנס שמונה מטעם פריץ המחוז, ניתנו סמכויות מלאות לכפות את החלטות הנהגת הקהילה על התושבים, והסמכויות נוצלו במילואן. כך נאסרו תפילות בימי החול שלא ב[[מניין]] ב[[בית הכנסת]] המרכזי, ועוד. | ||
למרות החיים התוססים של הקהילה היהודית במקום, הקהילה סבלה מעוני ומחסור, ולא התברכה בשגשוג גשמי, ובעיירה כולה לא היו מפעלי תעשיה ובתי חרושת, והתושבים התפרנסו בדוחק מעמל ידיהם. | למרות החיים התוססים של הקהילה היהודית במקום, הקהילה סבלה מעוני ומחסור, ולא התברכה בשגשוג גשמי, ובעיירה כולה לא היו מפעלי תעשיה ובתי חרושת, והתושבים התפרנסו בדוחק מעמל ידיהם. | ||