תקנות ליאזנא: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תקל"ב]] הקים [[אדמו"ר הזקן]] את [[חסידות חב"ד]], והחל לקבל אנשים ל[[יחידות]]. במשך שמונה שנים התפתחה חסידות חב"ד למימדים עצומים, וה[[נסיעה לרבי]] תפסה מימדים עצומים. אלפי חסידים הגיעו מידי חודש להתדפק על דלתותיו של אדמו"ר הזקן, לבקש ממנו עצות, ולקבל ממנו הדרכות בעבודת ה'.

זרם החסידים שהלך והתגבר, הפך את קבלת החסידים ליחידות פרטית למשימה בלתי אפשרית, וזקני החסידים התכנסו כדי לטכס עצה כיצד להפחית את עומס המבקשים להיכנס ל[[יחידות]], ובסופו של דבר הוציאו רשימת תקנות מגבילות, שקיבלו את השם 'תקנות ליאזנא'.

בכלל, אדמו"ר הזקן אהב מאוד את הסדר, ודרש מחסידיו להיות מסודרים{{הערה|1="ראשית דרכי החסידות היא עבודה בסדר והדרגה" (סה"ש ת"ש עמ' 152). "הבעל שם טוב היה מסוד, הרב המגיד ממעזריטש היה מדקדק על סדר, ורבנו הזקן לימד חסידים להיות מסודרים" (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמ' תד).}}, ודבר זה התבטא גם בכך שעודד את התקנות שפרסמו זקני החסידים, ודרש מהחסידים לנהוג על פיהם.

התקנות הראשונות התפרסמו בשנת תקמ"ג, ובשנת תקנ"ח התפרסמו התקנות מחדש עם תוספת של כמה תקנות חדשות{{הערה|1=כתבי היד האורגינאליים של התקנות עליהם חתומים זקני החסידים נמצאים באוצר כתבי היד של אדמו"ר הריי"צ שבספריית ליובאוויטש.}}.