מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
מאין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר.
בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר.


המקהלה עצמה היתה מחולקת לשתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], כ"ה תשרי תרצ"ו.}}, מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שניה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול.
במקהלה היו קיימות שתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], כ"ה תשרי תרצ"ו.}}: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שניה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול.


אדמו"ר האמצעי עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=244עמוד קצ אות פו.]}}, שפעם אחת קרא אדמו"ר הריי"צ לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]].
אדמו"ר האמצעי עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=244עמוד קצ אות פו.]}}, שפעם אחת קרא אדמו"ר הריי"צ לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]].
שורה 17: שורה 17:
כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מאדמו"ר האמצעי להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] י"ט כסלו תרח"צ.}}.
כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מאדמו"ר האמצעי להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] י"ט כסלו תרח"צ.}}.


לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות רוסיה, ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את תורת החסידות ברחבי רוסיה הלבנה{{הערה|בדומה לפעולות [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], בארגון '[[ערבי חב"ד]]' בהם היו מעבירים חסידים בעלי כשרון נגינה את מסריה של [[תורת החסידות]] לציבור הישראלי במסווה של מופעי נגינה.}}.
לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות [[רוסיה]], ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את תורת החסידות ברחבי רוסיה הלבנה{{הערה|בדומה לפעולות [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], בארגון '[[ערבי חב"ד]]' בהם היו מעבירים חסידים בעלי כשרון נגינה את מסריה של [[תורת החסידות]] לציבור הישראלי במסווה של מופעי נגינה.}}.


בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת אדמו"ר האמצעי הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}.
בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת אדמו"ר האמצעי הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}.

תפריט ניווט