10,863
עריכות
רפאל שמעון קצנלבויגן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
ק.פ.
מאין תקציר עריכה |
מ (ק.פ.) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] סייעה אשתו בשחרורו של [[נחום זלמן גורביץ]] מהצבא הרוסי, והודיעה על כך לרבי, וכמענה על כך השיב [[אדמו"ר הריי"צ]] בין הדברים: "ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך". | בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] סייעה אשתו בשחרורו של [[נחום זלמן גורביץ]] מהצבא הרוסי, והודיעה על כך לרבי, וכמענה על כך השיב [[אדמו"ר הריי"צ]] בין הדברים: "ה' יעזור במה שאין לך, כתבי לי מכתב בשפה שקל לך, ותישלחי בו את תמונתך". | ||
ברכתו של אדמו"ר הריי"צ התקיימה, ושנה לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ט]] נולדה להם בתם פייגא{{הערה|נישאה ל[[סופר סת"ם|סופר]] הרב [[אליהו וולוביק]] | ברכתו של אדמו"ר הריי"צ התקיימה, ושנה לאחר מכן, בשנת [[תרצ"ט]] נולדה להם בתם פייגא{{הערה|נישאה ל[[סופר סת"ם|סופר]] הרב [[אליהו וולוביק]] מ[[נחלת הר חב"ד]].}}. | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברחו ל[[סמרקנד]], ובעקבות מצבם הכספי הקשה, נאלצו לסבול מרעב לעיתים תכופות. מחוסר ברירה החל לעסוק בצילום, וחי יחד עם זוגתו בדוחק עצום. | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברחו ל[[סמרקנד]], ובעקבות מצבם הכספי הקשה, נאלצו לסבול מרעב לעיתים תכופות. מחוסר ברירה החל לעסוק בצילום, וחי יחד עם זוגתו בדוחק עצום. | ||
===המאסר=== | ===המאסר=== | ||
בסיום המלחמה, נסעו | בסיום המלחמה, נסעו ל[[לבוב]] וסייעו לאלפי חסידים להבריח את הגבול ל[[פולין]] באמצעות תעודות מזוייפות, במבצע שכונה לימים "[[יציאת רוסיה תש"ו]]"{{הערה|אמו, 'המומע שרה', היתה מראשי המתעסקים בהברחת הגבול, ובני משפחתה סייעו לה באופנים שונים.}}. | ||
ב[[י"ד שבט]] [[תש"ז]] עלתה המשטרה החשאית על עקבותיו, ועצרה אותו בעוון נטילת חלק מארגון הברחה בלתי חוקית של הגבול. במשך חצי שנה הוא היה כלוא במטה המשטרה החשאית בלבוב, והיה נתון תחת מחקרים ועינויים קשים במטרה להוציא ממנו את שמותיהם של שאר העוסקים בארגון ההברחה, וב[[ז' אלול]] [[תש"ז]], נשלח לרצות עשר שנות גלות ועבודת פרך ב[[סיביר]]. | |||
בשנת [[תשט"ז]] השתחרר מהגלות, ועבר להתגורר ב[[טשקנט]] יחד עם זוגתו וביתו{{הערה|בשנים בהם ריצה את עונשו, אשתו מרת מוסיא ובתו פייגא שהיתה באותו הזמן בת שבע שנים התגוררו בצ'רנוביץ, וישנו במטבח שבדירתו של ר' [[זלמן לבנהרץ]] יחד עם משפחתו של גיסה, הרב [[שלום וילנקין]], ורק לאחר מספר חודשים של תנאי צפיפות קשים, הצליחו לשכור דירה של שתי חדרים, ועברו להתגורר בה.}}. | בשנת [[תשט"ז]] השתחרר מהגלות, ועבר להתגורר ב[[טשקנט]] יחד עם זוגתו וביתו{{הערה|בשנים בהם ריצה את עונשו, אשתו מרת מוסיא ובתו פייגא שהיתה באותו הזמן בת שבע שנים התגוררו בצ'רנוביץ, וישנו במטבח שבדירתו של ר' [[זלמן לבנהרץ]] יחד עם משפחתו של גיסה, הרב [[שלום וילנקין]], ורק לאחר מספר חודשים של תנאי צפיפות קשים, הצליחו לשכור דירה של שתי חדרים, ועברו להתגורר בה.}}. | ||
===העליה לארץ הקודש=== | ===העליה לארץ הקודש=== | ||
במשך שש עשרה שנה שמר על קיום | במשך שש עשרה שנה שמר על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] ב[[מסירות נפש]], ובשנת [[תשל"ב]] הצליח לקבל אישורי יציאה לו ולמשפחתו, ועלה ל[[ארץ הקודש]], שם קבע את מושבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]], בשיכון שהקים [[הרבי]] בשביל העולים מ[[רוסיה]], ועבד לפרנסתו כאחראי על ה[[מקוה טהרה|מקוה]], כשבמקביל הוא עוסק בעזרה לנזקקים. | ||
מספר חודשים לאחר עלייתו לארץ הקודש, לקראת י"א ניסן של שנת תשל"ב{{הערה|שהיתה שנת השבעים להולדתו של הרבי.}} [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם זוגתו. | מספר חודשים לאחר עלייתו לארץ הקודש, לקראת [[י"א ניסן]] של שנת [[תשל"ב]]]{{הערה|שהיתה שנת השבעים להולדתו של הרבי.}} [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם זוגתו. | ||
נפטר ב[[כ"ט תמוז]] [[תש"נ]], ביום הולדתו השמונים. | נפטר ב[[כ"ט תמוז]] [[תש"נ]], ביום הולדתו השמונים. | ||