ישראל דב פרומקין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה[[חסיד]] '''ישראל דב פרומקין''' ([[כ"ג בחשוון]] [[תרי"א]] - [[י"ד באייר]] [[תרע"ד]]) מהעיתונאים הראשונים ב[[ארץ ישראל]].
ה[[חסיד]] '''ישראל דב פרומקין''' ([[כ"ג בחשוון]] [[תרי"א]] - [[י"ד באייר]] [[תרע"ד]]) מהעיתונאים הראשונים ב[[ארץ ישראל]].


פרומקין נולד ב[[מוהילב]] שב[[רוסיה|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]), למשפחה של חסידי [[חב"ד]]. בכ"ג ב[[כסלו]] [[תר"כ]],  בהיותו בן 9, עלה ל[[ירושלים]] עם הוריו ואחיו. כשמלאו לו 15 שנה, נישא לבתו של ר' ישראל ב"ק, מי שהקים את בית הדפוס היהודי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. אשתו זו נפטרה בצעירותה, לאחר שנולדו להם בנות ובן אחד, אברהם. י"ד פרומקין נישא בשנית לבילקה, להם נולדו הבנים זלמן, גד, רוזה ויצחק.
פרומקין נולד ב[[מוהילב]] שב[[רוסיה|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]), למשפחה של חסידי [[חב"ד]]. בכ"ג ב[[כסלו]] [[תר"כ]],  בהיותו בן 9, עלה ל[[ירושלים]] עם הוריו ואחיו. כשמלאו לו 15 שנה, נישא לבתו של ר' ישראל ב"ק, מי שהקים את בית הדפוס היהודי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה. אשתו זו נפטרה בצעירותה, לאחר שנולד להם בנות ובן אחד, אברהם. לאחר פטירת רעייתו הראשונה נישא בשנית למרת בילקה, וממנה נולדו לו בניו: זלמן, גד, רוזה ויצחק.


בַ‏"ק ייסד בשנת [[תרכ"ג]] את העיתון היהודי "חבצלת", אך לא התמיד בהוצאתו לאור. פרומקין ירש את בית הדפוס מחותנו, ובשנת [[תרכ"ו]] חידש את הוצאת העיתון והתמיד בה עד שנת [[תרע"א]].
בַ‏"ק ייסד בשנת [[תרכ"ג]] את העיתון היהודי "חבצלת", אך לא התמיד בהוצאתו לאור. פרומקין ירש את בית הדפוס מחותנו, ובשנת [[תרכ"ו]] חידש את הוצאת העיתון והתמיד בה עד שנת [[תרע"א]].


י"ד פרומקין התגורר בצפון העיר העתיקה, בשכנות לבית המופתי הירושלמי. כיוון שבחגא מוסלמי נשאו המוסלמים דגל מבית המופתי, נקרא הרחוב בשם "רחוב הדגל". בפי היהודים נקרא מקום מושבו "חצר החבצלת", על-שם בית הדפוס, והעיתון המופק ממנו.
בירושלים, התגורר בצפון העיר העתיקה, בשכנות לבית המופתי המקומי. כיוון שבחגא מוסלמי נשאו המוסלמים דגל מבית המופתי, נקרא הרחוב בשם "רחוב הדגל". בפי היהודים נקרא מקום מושבו "חצר החבצלת", על-שם בית הדפוס, והעיתון המופק ממנו.


על אף היותו של פרומקין [[חסיד]] [[חב"ד]], שימש העיתון כבמה לשונאי הדת והיהדות ובהם אליעזר בן יהודה, שערך בעיתון מוסף בשם "מבשרת ציון", אל מול המתנגדים בציבור שומרי התורה, שערכו עיתונים מתחרים בשם "הלבנון" ו"יהודה וירושלים". אולם בהמשך דרכו שב פרומקין והתחבר לציבור שומר התורה בירושלים, ובשיתוף פעולה עם יחיאל מיכל פינס, אשר עבר דרך אידאולוגית דומה, עמד במאבקים כנגד בן יהודה בשנותיה האחרונות של המאה ה-19. גם בנו, גד, פרסם מאמרים בעיתון תחת הכינוי '''גפ"ן''', שהוא נוטריקון של שמו.
על אף היותו של פרומקין [[חסיד]] [[חב"ד]], שימש העיתון כבמה לשונאי הדת והיהדות ובהם אליעזר בן יהודה, שערך בעיתון מוסף בשם "מבשרת ציון", אל מול המתנגדים בציבור שומרי התורה, שערכו עיתונים מתחרים בשם "הלבנון" ו"יהודה וירושלים". אולם בהמשך דרכו שב פרומקין והתחבר לציבור שומר התורה בירושלים, ובשיתוף פעולה עם יחיאל מיכל פינס, אשר עבר דרך אידאולוגית דומה, עמד במאבקים כנגד בן יהודה בשנותיה האחרונות של המאה ה-19. גם בנו, גד, פרסם מאמרים בעיתון תחת הכינוי '''גפ"ן''', שהוא נוטריקון של שמו.

תפריט ניווט