7,240
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) (הצבת תבנית בעבודה) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (חלוקה לקטעים) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
ב[[קריאת שמע]] אומרים "הוי' אחד". | ב[[קריאת שמע]] אומרים "הוי' אחד". | ||
==פירוש המילות== | |||
כוונת התיבה אחד היא [[ראשי תיבות]]: | כוונת התיבה אחד היא [[ראשי תיבות]]: | ||
*'''א'''לופו של עולם. | :*'''א'''לופו של עולם. | ||
*'''ח''' - ז' רקיעים וארץ. | :*'''ח''' - ז' רקיעים וארץ. | ||
*'''ד'''' רוחות השמים. | :*'''ד'''' רוחות השמים. | ||
בחסידות מובא שה'''ח''' שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים ב'''אחד'''. | בחסידות מובא שה'''ח''' שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים ב'''אחד'''. | ||
שורה 11: | שורה 12: | ||
כלומר, כאשר אומרים קריאת שמע אומרים ש[[הוי']] הוא אחד, ואף על פי ש[[בריאת העולם|ברא עולם]] וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד. | כלומר, כאשר אומרים קריאת שמע אומרים ש[[הוי']] הוא אחד, ואף על פי ש[[בריאת העולם|ברא עולם]] וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד. | ||
==ההתבוננות== | |||
ה[[התבוננות]] היא בכך שהוא אחד וכל הברואים הם ב[[אין ערוך]] אליו ית', וזה יגרום לאחר מכן ל"[[אהבת ה'|ואהבת את הוי' אלקיך]] וגו'". | ה[[התבוננות]] היא בכך שהוא אחד וכל הברואים הם ב[[אין ערוך]] אליו ית', וזה יגרום לאחר מכן ל"[[אהבת ה'|ואהבת את הוי' אלקיך]] וגו'". | ||
הוי' אחד הוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה. | הוי' אחד הוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה. | ||
פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת הסובב כל עלמין - הוי' - בתוך הממלא כל עלמין - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - {{ציטוטון|בחי' הוי' אחד שהוא צמצום והתפשטות והמשכה להיות בחי' דבור, שמזה שרש התהוות ז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם הנרמזים בחי"ת ד' דאחד}} | ==הפעולה== | ||
פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת הסובב כל עלמין - הוי' - בתוך הממלא כל עלמין - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - {{ציטוטון|בחי' הוי' אחד שהוא צמצום והתפשטות והמשכה להיות בחי' דבור, שמזה שרש התהוות ז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם הנרמזים בחי"ת ד' דאחד}}. | |||
והכל כלול ב'''אל"ף''' שהיא ראש המילה, כיון שעיקר המילה היא האות הראשונה, והאות אל"ף מורה על "סוכ"ע שהוא בלתי התחלקות". | |||
והיינו, שהעולם כלל אינו במציאות כנגד הבורא שהוא "לא שניתי", ו"אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם" באותו אופן ללא שינוי והתפעלות מהנבראים, שאינם קיימים גם כעת לגביו. | |||
==בציצית== | |||
ב[[ציצית]] יש ל"ט כריכות, כמנין הוי' אחד. | ב[[ציצית]] יש ל"ט כריכות, כמנין הוי' אחד. | ||