7,240
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←זמנה) |
||
שורה 47: | שורה 47: | ||
===זמנה=== | ===זמנה=== | ||
המלאכים קוראים ג"פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרטם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים המלאכים להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור. | המלאכים קוראים ג"פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרטם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים המלאכים להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור. | ||
המלאכים אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}} | |||
==אופנה== | |||
לפני אמירת הקדושה נוטלים המלאכים רשות זה מזה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי כל מלאך עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח להקדוש ברוך הוא ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מאהבה או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}. | |||
כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו ע"מ לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר. | |||
בפסוק כתוב "וקרא זה אל זה", אך בתרגום כתוב "ומקבלין דין מן דין". וזאת כיון שבלה"ק שמורה על המשפיע, הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין. | |||
==אמירת קדושה בתפילה== | |||
בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שבחזרת הש"ץ. ג. בובא לציון. | |||
ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי הרמב"ם אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך האדמו"ר הזקן קבע כמו שמובא בטור ובשו"ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה. | |||
ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך כ"ק אדמו"ר שליט"א נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}. | |||
בחזרת הש"ץ בברכת [[אתה קדוש]] אומר הש"ץ עם כל הציבור "קדושה", ובה אומרים "קדוש", "ברוך" ו"ימלוך". את ה"ימלוך" אין המלאכים אומרים, ולכן נחלקו הפוסקים האם כאשר עוצרים במקומות שאסור להפסיק לשאר עניות, אלא רק לדברים שבקדושה (איש"ר, ברכו וקדושה) האם עונים גם "ימלוך, כיון שאין המלאכים עונים זאת. אך הצמח צדק פוסק שמפסיקים גם לזה{{הערה|[[אור התורה]] במדבר ג', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb4/1/34/1212a&search=%D7%95%D7%91%D7%90+%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F פרשת פנחס].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תפילה}} | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | |||
[[קטגוריה:מלאכים]] | |||
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] |