7,240
עריכות
מסכתות בני"ך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ההדרן
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←ההדרן) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הדרן זה יצא לאור "לקראת יום הבהיר, יום השלישי שהוכפל בו כי טוב פרשת שמיני, "יום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר", ש"הוא יתן מעדני מלך", התחלת [[שנת התשעים]] לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]" - [[י"א ניסן]] [[תנש"א]]. | הדרן זה יצא לאור "לקראת יום הבהיר, יום השלישי שהוכפל בו כי טוב פרשת שמיני, "יום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר", ש"הוא יתן מעדני מלך", התחלת [[שנת התשעים]] לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]" - [[י"א ניסן]] [[תנש"א]]. | ||
בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר ברייתא זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות הוא ענין קיום העולם, ביבמות שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום. | בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר ברייתא זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות הוא ענין קיום העולם, ביבמות שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום. | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
בעצם, הן ד' שלבים: בתחילה צריכה להיות [[קבלת עול]] בדרך מסירות נפש, ומתקדמים למלחמה לביטול המנגדים, עד שפועלים עליו שלא ינגד לאלוקות ואף יסייע, ועד שהוא עצמו נהפך לטוב בהתגלות מציאותו האמיתית. | בעצם, הן ד' שלבים: בתחילה צריכה להיות [[קבלת עול]] בדרך מסירות נפש, ומתקדמים למלחמה לביטול המנגדים, עד שפועלים עליו שלא ינגד לאלוקות ואף יסייע, ועד שהוא עצמו נהפך לטוב בהתגלות מציאותו האמיתית. | ||
בסגנון שונה י"ל לגבי התורה ש"ניתנה לעשות שלום בעולם" (ולכן יש ג' מצוות שמחוייב למסור את נפשו, אך בשאר המצוות אסור כיון שצ"ל "וחי בהם"). ובזה ישנם ד' אופנים: | |||
(א) מצד גדרי הנותן (התורה) - העולם לא יכול לנגד, ואם מנגד מוסר את נפשו. ומצד גדרי המקבל (ב) פועל על המנגד שיעזור או לפחות ש(ג) לא ינגד. ו(ד) השלימות של העבודה היא חיבור שניהם עד שלא שייכת מציאות המנגד לאלקות. | |||
ועפ"ז יובן הקשר של מסכתות אלו לברייתא זו: | |||
'''ברכות''' - מצד גדרי הנותן - קריאת שמע ענינה קבלת עול מלכות שמים עד מסירות נפש, ולכן מסתיימת המסכת בעניני פרידה מן המת, כיון שאם אי אפשר להסתדר בעניני קדושה בעולם, מוטב למות. | |||
:[וע"ד החסידות: ברכה - מלשון המשכה (כמאמר המשנה "אומרים מן העולם ועד העולם" - מה[[עולם הבא]] ([[עלמא דאתכסיא]]) ל[[עולם הזה]] ([[עלמא דאתגליא]])). והמשכה זו קשורה במס"נ, כיון שכמו אור הנר שמצידו עולה הוא למעלה ורק בגלל הפתילה יורד הוא למטה]. | |||
:ה[[רמב"ם]] אומר שעיקר המסכת הוא הברכות על המזון, וחיוב ברכות אלו הוא שלא יהיה כגנב, שהרי כל העולם של הקב"ה, ורק ע"י הברכה הקב"ה נותן לאדם רשות לאכול. שהרי האוכל הינו קדשי שמים, וע"י הברכה האדם נעשה כעבד של הקב"ה, ועבדים אוכלים מהקדשים. | |||
:ומכל זה מובן שהשלום הוא מצד הנותן - שהאדם האוכל צריך להתבטל, ורק אז יכול הוא לאכול. | |||
'''יבמות''' - | |||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה:ש"ס]] | ||