רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏פעולותיו: ערך חשוב שחבל שאינו קים עדיין.
(←‏פעולותיו: ערך חשוב שחבל שאינו קים עדיין.)
שורה 54: שורה 54:
אדמו"ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.
אדמו"ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.


בתקופת "גזירת הקנטוניסטים" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.
בתקופת "[[גזירת הקנטוניסטים]]" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.


בשנת [[תקצ"ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ"ח]], על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד|מתנגדים]] שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר"ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.
בשנת [[תקצ"ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ"ח]], על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד|מתנגדים]] שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר"ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.

תפריט ניווט