שלום בער פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

עוד בילדותו ספג שלום-בער את הטרגדיה הראשונה בחייו: אימו מרת חסיה בוניא, נפטרה לבית עולמה. נוסף על עול הפרנסה נפל גם עול הטיפול בילדים הרכים על אביו. אולם לא ארכו הימים, ונתרגשה עליהם צרה גדולה פי כמה וכמה, עם פרוץ מלחמת העולם השניה ועימה [[שואה|שואת]] יהודי אירופה. מכל משפחתו נותר שלום-בער שריד יחידי, והזכרון המוחשי שנשא היה סיפור הצלתו בנס, אותו סיפר פעמים רבות:  

עד שהגיע היום הגורלי, בו הגיעו הגרמנים ימ"ש בכוחות גדולים במטרה לחסל את כל היהודים הנמצאים בגטו. באותו יום שהה שלום בער באותו בית גדול בלב היער, לשם נשלח יום קודם לכן כעוזר של הרופא שהוזעק למקום על ידי הגרמנים. אביו החליט לשלוח את הבן הצעיר משום שסבר כי משם ייקל עליו לברוח.