1,664
עריכות
קודש הקודשים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
({{בית המקדש}}) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן בחורבן בית ראשון נטמנו שם הארון והצנצת והמטה על פי ציויי יאשיהו המלך. הרבי ביאר כי בבית שני שרתה קדושת קודש הקדשים על ידי מטמוניות אלו, אשר שלמה המלך הכינן ובנאן לשם קדושת קודש הקדשים, ובהם היה הארון. | בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן בחורבן בית ראשון נטמנו שם הארון והצנצת והמטה על פי ציויי יאשיהו המלך. הרבי ביאר כי בבית שני שרתה קדושת קודש הקדשים על ידי מטמוניות אלו, אשר שלמה המלך הכינן ובנאן לשם קדושת קודש הקדשים, ובהם היה הארון. | ||
==מיקומו כיום== | |||
ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים בהר הבית של ימינו. | |||
השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קדה"ק היה תחת "כיפת הסלע". הרדב"ז אחז בשיטה זו ובשו"ת שלו ישנו דיום בנושא. עם זאת, דבריו שם אינם מובנים די הצורך וישנן כיום כמה שיטות להסביר אותם. | |||
שיטות נוספות מציבות את קדה"ק במיקומים קרובים לאיזור זה. | |||
לעומת זאת, קיימת מסורת לפיה הרה"ק ר' אהרן מבעלז הצביע על אבן מסויימת ברחבת הכותל כאבן הקרובה ביותר לקדש הקדשים. השמועה מספרת גם ש[[אדמו"ר הרייצ|הרבי הרייצ]] בביקורו בארץ התפלל במקום ברחבה שהיה מקובל כי הוא המקום הקרוב ביותר לקדש הקדשים. | |||
{{בית המקדש}} | {{בית המקדש}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||