חסידות לעלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 895 בתים ,  23 בדצמבר 2012
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:לעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי דוד מלעלוב]]
[[קובץ:לעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי דוד מלעלוב]]
את '''שושלת לעלוב''' ייסד הצדיק הקדוש רבי '''דוד מלעלוב''', תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], [[החוזה מלובלין]], ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפרשיסחא.  
את '''שושלת לעלוב''' ייסד הצדיק הקדוש רבי '''דוד מלעלוב''', תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], [[החוזה מלובלין]], ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא. נודע בתור "אוהבן של ישראל".


רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה<REF>קדושת היהודי.</REF>.
רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה<REF>קדושת היהודי.</REF>.
שורה 6: שורה 6:
בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].</REF>.
בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].</REF>.


אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון ה[[אדמו"ר]]ים לבית לעלוב ב[[ירושלים]], נפטר ב[[תרמ"ג]]. בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דודל" כיהן אחריו, ונפטר ב[[תרע"ח]].
אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון ה[[אדמו"ר]]ים לבית לעלוב ב[[ירושלים]], הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי ירושלים ותיקון הלבוש הירושלמי עפ"י קבלה מיוחסים לו. נפטר ב[[תרמ"ג]].


בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצהיה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע ב[[אהבת ישראל]], חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו וכן בגאונותו ב[[תורה]].  
בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל ה"תורת חסד" מחסידי הצמח צדק מליובאוויטש וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". רבי דוד'ל היה אהוב ונערץ על ידי כל החוגים עד כי בני העדה הספרדית הציעו לו לשמש כחכם באשי. הוא נפטר ב[[תרע"ח]].


בנו רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב זצ"ל, מילא את מקומו והיה ידוע כבעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל [[עשרת המבצעים|מבצעיו]] של [[הרבי]]. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם, ובפרט בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב זצ"ל.
בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע ב[[אהבת ישראל]], חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו.  


נכדו של רבי משה מרדכי, רבי [[יעקב יצחק בידרמן]], הוא [[חסיד חב"ד]], ומשמש כ[[שליח]] הרבי לעיר [[וינה]].
בנו רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב זצ"ל, מילא את מקומו והיה ידוע כגאון ועובד ה' בעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל [[עשרת המבצעים|מבצעיו]] של [[הרבי]] ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם.
 
נכדיו של רבי משה מרדכי, ילדי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד ובהם רבי [[יעקב יצחק בידרמן]] המשמש כ[[שליח]] הרבי לעיר [[וינה]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט