2,264
עריכות
(שיפורים והרחבה קלה) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ועידות ואסיפות הרבנים:''' | |||
==אסיפת הרבנים בפטרבורג בתר"ג== | |||
בראשית [[תר"א]] הושיב הצאר ניקולאי וועדה שתתקן את חיי היהודים ב[[רוסיה]]. שר ההשכלה -שנמנה על חברי הועדה - החליט שיש לחייב את היהודים בלימוד השכלה, השר הטיל על ד"ר מקס ליליינטאל (שהיה עד אז מנהל בית ספר ב[[ריגה]]) לנהל את המבצע ואת תכנון תיקון חיי היהודים. | בראשית [[תר"א]] הושיב הצאר ניקולאי וועדה שתתקן את חיי היהודים ב[[רוסיה]]. שר ההשכלה -שנמנה על חברי הועדה - החליט שיש לחייב את היהודים בלימוד השכלה, השר הטיל על ד"ר מקס ליליינטאל (שהיה עד אז מנהל בית ספר ב[[ריגה]]) לנהל את המבצע ואת תכנון תיקון חיי היהודים. | ||
שורה 20: | שורה 17: | ||
==ועידת הרבנים בפטרבורג (עת"ר)== | |||
===ההכנות לועידה=== | |||
בתחילת שנת [[תר"ס]] התחיל אדמו"ר הרש"ב לעורר את האדמו"רים והרבנים החשובים ב[[רוסיה]] על דבר החשיבות שבקיום אסיפת רבנים בנוגע לחיזוק הדת. על פי החוק מותר הותר לכנס אסיפה שכזאת רק באישור מיוחד של הממשלה על כל אחד מהמשתתפים, ורק מאסיפה מאושרת ניתן היה לצאת בקריאות והמלצות לממשלה. בקיץ אותה שנה עלה שוב הנושא מפני קיומה של אסיפת רבנים מאושרת של הרבנים מטעם והיה חשש רב שיצאו החלטות נגד הדת, אדמו"ר הרש"ב עורר את כל גדולי הדור להתכנס במשך הקיץ אך מפני תקלות לא הושגו האישורים לאסיפת הרבנים. | |||
בתחילת שנת [[תר"ס]] התחיל אדמו"ר הרש"ב לעורר את האדמו"רים והרבנים החשובים ב[[רוסיה]] על דבר החשיבות שבקיום אסיפת רבנים בנוגע לחיזוק הדת. על פי החוק מותר | |||
בשנים הבאות (תרס"א-ב-ג) נעשו נסיונות נוספים לכנס אסיפת רבנים עד שבשנת [[תרס"ד]] ניתנו האישורים אך המשכילים הפיצו תעמולה רחבה בגנות האסיפה ועקב כך שר הפנים ביטל את האסיפה. | בשנים הבאות (תרס"א-ב-ג) נעשו נסיונות נוספים לכנס אסיפת רבנים עד שבשנת [[תרס"ד]] ניתנו האישורים אך המשכילים הפיצו תעמולה רחבה בגנות האסיפה ועקב כך שר הפנים ביטל את האסיפה. | ||
ב[[תרס"ח]] הוחלט שתתקים אסיפת רבנים ב[[וילנא]] הרשיונות ניתנו אך שוב | ב[[תרס"ח]] הוחלט שתתקים אסיפת רבנים ב[[וילנא]] הרשיונות ניתנו אך שוב האסיפה נדחתה, לבסוף קיבלו אישור לקיים את האסיפה ב[[אייר]] [[תרס"ט]] | ||
כהכנה לועידת רבנים גדולה שתהיה ב[[עת"ר]]. | כהכנה לועידת רבנים גדולה שתהיה ב[[עת"ר]] בה ישתתפו הן נציגי היהודים היראים והן נציגי המשכילים. | ||
בהכנה לאסיפה זאת כינס [[אדמו"ר הרש"ב]] אסיפה ב[[ליובאוויטש]] וה[[אדמו"ר מגור]] כינס אסיפה ב[[מארינבאד]]. | בהכנה לאסיפה זאת כינס [[אדמו"ר הרש"ב]] אסיפה ב[[ליובאוויטש]] וה[[אדמו"ר מגור]] כינס אסיפה ב[[מארינבאד]]. בנתיים כינסו המשכילים אסיפת רבנים משלהם והוציאו קבצים בהם הפרוטוקולים של הועידה ותוכן הנאומים. | ||
לפני האסיפה ב[[וילנא]] ביקש [[אדמו"ר הרש"ב]] שיהיה לפני כל משתתף את מסקנת האסיפה ב[[ליובאוויטש]] וב[[מארינבאד]] ושל הרבנים מטעם. | האסיפה התקיימה בי"ב-כ [[אייר]] [[תרס"ט]], והשתתפו בה עשרים רבנים מתוך ה 25 שהורשו להשתתף בה. לפני האסיפה ב[[וילנא]] ביקש [[אדמו"ר הרש"ב]] שיהיה לפני כל משתתף את מסקנת האסיפה ב[[ליובאוויטש]] וב[[מארינבאד]] ושל הרבנים מטעם.. | ||
מסקנות הועידה היו, לשלוח לכל העיירות מגידים שיעוררו לימוד [[תורה]] ברבים. כמו כן, לייסד אגודה בנוגע לחיזוק הדת שמטרתה העיקרית היא לחזק את חינוך הדור הצעיר, וכן, החלטות נוספות להטבת מצבם הגשמי של יהודי רוסיה. | |||
מסקנות הועידה היו | |||
על האסיפה כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] "הוועידה אשר זה כמאה שנים לא הייתה כזאת". | על האסיפה כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] "הוועידה אשר זה כמאה שנים לא הייתה כזאת". | ||
שורה 45: | שורה 36: | ||
מיד בתום האסיפה החלו הכנות קדחתניות לועידת הרבנים הגדולה ב[[פטרבורג]]. | מיד בתום האסיפה החלו הכנות קדחתניות לועידת הרבנים הגדולה ב[[פטרבורג]]. | ||
הועידה הורכבה מנציגים מכמה חוגים. בחירת הצירים נעשתה על ידי בחירות מחוזיות. [[אדמו"ר הרש"ב]] הוציא כמה וכמה קול קורא ונסע בעצמו לעיירות על מנת לעורר את העם לבחור בנציגים הדתיים ולא בנציגים מטעם המשכילים. | הועידה הורכבה מנציגים מכמה חוגים. בחירת הצירים נעשתה על ידי בחירות מחוזיות. [[אדמו"ר הרש"ב]] הוציא כמה וכמה קול קורא ונסע בעצמו לעיירות על מנת לעורר את העם לבחור בנציגים הדתיים ולא בנציגים מטעם המשכילים. | ||
אדמו"ר הרש"ב עצמו התמודד בנציגות מחוז מוהילוב. |