אברהם מנחם מענדל וכטר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
הרב וועכטר התפעם מתורתו של הרבי, ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס הסירטוק שלו (כידוע, הנהגת אדמו"רים היא שלא להכניס לכיסם שום דבר). ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב המגיד ולהבעש"ט. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן בתורת החסידות והן בתורת הנגלה.
הרב וועכטר התפעם מתורתו של הרבי, ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ללמוד בעיון את תורת חב"ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס הסירטוק שלו (כידוע, הנהגת אדמו"רים היא שלא להכניס לכיסם שום דבר). ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא "שתל" אותו אצל חב"ד, והוא כעת גם מקושר להרב המגיד ולהבעש"ט. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן בתורת החסידות והן בתורת הנגלה.


בשנת [[תשמ"ג]], לאחר שהגן על כבוד הרבי מהתבטאות מזלזלת מצד חסיד סאטמר, נודע דבר התקרבותו לחב"ד בסתר לכמה מתלמידיו. בעת הולכו לבית הכנסת לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הם חטפו אותו למשאית, גזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו הקדושות, דקרוהו בכל חלקי גופו והשליכו אותו אל הרחוב הסואן באיזור התעשיה בדרום ווילאמסבורג, מתוך המשאית הנוסעת ולאחר התעללות ממושכת. רק בכוחותיו האחרונים, הצליח הרב ועכטר להגיע לביתו לצורך טיפול מידי. דבר הפשע נודע בעולם התורה ועורר סערה רבה ומחאה עצומה של גדולי הדור ואדמו"רי חצרות החסידיות לכל גווניהם. האדמו"ר מסאטמאר עצמו היה בשנותיו האחרונות, ולא ידוע אם היה מעורב או ידע מהנושא.
בשנת [[תשמ"ג]], לאחר שהגן על כבוד הרבי מהתבטאות מזלזלת מצד חסיד סאטמר, נודע דבר התקרבותו לחב"ד בסתר לכמה מתלמידיו. בעת הולכו לבית הכנסת לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הם חטפו אותו למשאית, גזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו הקדושות, דקרוהו בכל חלקי גופו והשליכו אותו אל הרחוב הסואן באיזור התעשיה הדרומי בברוקלין, מתוך המשאית הנוסעת ולאחר התעללות ממושכת כאשר איבד את הכרתו והיה במצב אנוש, רח"ל. רק עובר אורח אפרו-אמריקאי שעבר במקום לאחר זמן הזעיק את כוחות הרפואה, כאשר הוא הובהל לבית-החולים לצורך טיפול מידי. לאחר תקופה ממושכת יצא הרב ממצבו הקריטי, ורק אז ההינו הרופאים לגלות לו, כלשונו, כי "היה רגע לפני יציאת הנשמה ממש". דבר הפשע נודע בעולם התורה ועורר סערה רבה ומחאה עצומה של גדולי הדור ואדמו"רי חצרות החסידיות לכל גווניהם. האדמו"ר מסאטמאר עצמו היה בשנותיו האחרונות, ולא ידוע אם היה מעורב או ידע מהנושא.


כתוצאה מפגיעה קשה זו, החרימו רבני חב"ד את כשרות סאטמר, ומאז אין חסידי חב"ד אוכלים ממזון בכשרות סאטמר.
כתוצאה מפגיעה קשה זו, החרימו רבני חב"ד את כשרות סאטמר, ומאז אין חסידי חב"ד אוכלים ממזון בכשרות סאטמר.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט