יוסף חיים זוננפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביוגרפיה: תיקון הקודם
(קישור פנימי) |
(←ביוגרפיה: תיקון הקודם) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת [[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה. | ב[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת [[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה. | ||
הקים את [[העדה החרדית]] בשנת [[תר"פ]], שהוקמה בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית בירושלים בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים, בגלל שהרב זוננפלד ותומכיו סברו שדרכו של הרב קוק לא מתאימה לירושלים כי אינה שמרנית דיה. ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים גם [[כולל חב"ד]]. | הקים את [[העדה החרדית]] בשנת [[תר"פ]], שהוקמה בגלל התנגדות מיעוט מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית בירושלים בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים, בגלל שהרב זוננפלד ותומכיו סברו שדרכו של הרב קוק לא מתאימה לירושלים כי אינה שמרנית דיה. ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים גם [[כולל חב"ד]]. | ||
==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ== | ==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ== | ||