מנחם מענדל קופרשטוך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביטול גרסה משחיתה
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה משחיתה)
שורה 2: שורה 2:
הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]], חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]]. התחנך ע"י אביו הרה"ח ר' ברוך, על ברכי התורה והיראה.  
הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]], חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]]. התחנך ע"י אביו הרה"ח ר' ברוך, על ברכי התורה והיראה.  


הרב קופרשטוך כיהן כרבה של העיירה [[פסטוב]] עד תחילת שנת [[תר"צ]], אז עזב הרב [[זונדל רובינזון]] את העיירה [[גלובוקע]] וחסידי חב"ד בעיירה ביקשו למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך. הם כתבו על כך לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] נבג"מ.
הרב קופרשטוך כיהן כרבה של העיירה [[פסטוב]] עד תחילת שנת [[תר"צ]], אז עזב הרב [[זונדל רובינזון]] את העיירה [[גלובוקע]] וחסידי חב"ד בעיירה ביקשו למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך. הם כתבו על כך לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]].
 
==בארץ הקודש==
==בארץ הקודש==


שורה 9: שורה 10:
בכל [[שבת חזון]] היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקים, ומעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות. בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו.
בכל [[שבת חזון]] היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקים, ומעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות. בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו.


הרב מנחם מענדל האמין בכל ליבו ונפשו כי הנה, עוד רגע קט, [[משיח]] בא. הוא עסק בהפצת הכרזה זו בכל מאודו. מספרים כי אמונתו הלוהטת גרמה לו להחמיץ את כלי הפסח באמרו 'תיכף משיח יתגלה ובזמן הגאולה לא ידוע בכלל אם יקוימו המצוות כפשוטם ולשם מה צריך כלי פסח הרי עד אז משיח יבוא...'


==קריאת שמע במשך חצי שעה==
==קריאת שמע במשך חצי שעה==
שורה 16: שורה 18:
נפטר - בז' [[אדר א']] [[תש"ו]] ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שב[[ירושלים]].
נפטר - בז' [[אדר א']] [[תש"ו]] ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שב[[ירושלים]].


* בנו בכורו  - ר' גרשון זאב נתבקש למלות את מקומו בהנהגת הקהילה בחיפה אבל לא רצה לקבל עליו איצטלא דרבנן וביקש למנות רב אחר, כך מונה ר' יחיאל מיכל דבורסקין לעמוד בראש הקהילה בחיפה. ר' גרשון זאב זכה לשהות במחיצת הרבי עת שהה בברלין. ניהל את ענייני ביה"כ ע"ש הרמ"מ קופרשטוך בחיפה ביד רמה. בר-אורין, בעל תפילה הגון ומיוחד. נפטר בפתאומיות ביום שבת קודש (תשמ"ג) ונטמן בחיפה.
* בנו - הרב חיים שלמה - נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[וילנה]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ב]]. נפטר ב[[תשנ"ט]] וטמון בהר הזיתים.
* בנו - ר' חיים שלמה - נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[וילנה]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ב]]. נפטר ב[[תשנ"ט]] וטמון בהר הזיתים.
* בתו - מרת רחל  - נישאה לרב יעקב ז'ולטק מבכירי תלמידי הראי"ה קוק זצ"ל. נפטרה בתשס"ו ונטמנה בחיפה.
 


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קופרשטוך מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קופרשטוך מנחם מענדל]]

תפריט ניווט