ישראל הגר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 142 בתים ,  16 במרץ 2012
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ישראל הגר.JPG|left|thumb|250px|הרב ישראל הגר]]
[[תמונה:ישראל הגר.JPG|left|thumb|250px|הרב ישראל הגר]]
רבי '''ישראל הגר''',הוכתר לאדמו״ר מויזניץ אחר פטירת אביו נולד בו' אייר ה'תש"ה להאדמו״ר מוויזניץ הקודם רבי משה יהושע הגר זצ״ל. חתן רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל]] זצ"ל. ומנהל בפועל, החל משנת [[תשס"ב]], את החסידות ומוסדותיה.
רבי '''ישראל הגר''' האדמו"ר מויז/ניץ. נולד בו' אייר ה'תש"ה להאדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ. הוא חתן רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל]] זצ"ל.


בשנת [[תשד"מ]] (אחרי שהורחק מחצר אביו) היה אצל [[הרבי]] חצי שעה ב[[יחידות]]. בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו ושצריך לבקש מחילה מאביו. ר' ישראל אומר, כי ע"י לימוד בספר ה"[[תניא]]", מקבלים הבנה ברורה ומעמיקה יותר בכל ספרי ה[[חסידות]] ואכן ידיו לו בחסידות חב"ד ואף בתורתו של הרבי.
בשנת [[תשד"מ]] (אחרי שהורחק מחצר אביו) היה אצל [[הרבי]] חצי שעה ב[[יחידות]]. בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו ושצריך לבקש מחילה מאביו. ר' ישראל אומר, כי ע"י לימוד בספר ה"[[תניא]]", מקבלים הבנה ברורה ומעמיקה יותר בכל ספרי ה[[חסידות]] ואכן ידיו לו בחסידות חב"ד ואף בתורתו של הרבי.
שורה 6: שורה 6:
בשנת [[תשנ"ח]] סיפר ר' ישראל ב'טיש' סיפור [[מופת]] מיוחד על הרבי, שפורסם לאח"ז בספר [[רבות מופתי]]. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של חסידות חב"ד, מדבר על המאורע הספציפי ועל [[חב"ד]] בכלל.  
בשנת [[תשנ"ח]] סיפר ר' ישראל ב'טיש' סיפור [[מופת]] מיוחד על הרבי, שפורסם לאח"ז בספר [[רבות מופתי]]. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של חסידות חב"ד, מדבר על המאורע הספציפי ועל [[חב"ד]] בכלל.  


בשנת תשס"ט ב[[ג' תמוז]], ב[[התוועדות]] המרכזית הנערכת בשיכון [[ויז'ניץ]] מדי ליל [[שבת]], בהשתתפות אלפי [[חסידים]], פתח הרה"צ בניגון [[צמאה לך נפשי]], ולאחר-מכן דיבר ברגש: "מפעלו האדיר של [[הרבי]] - למען כלל [[ישראל]] בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל [[השלוחים]], כאשר רבבות [[יהודים]], סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקום [[תפילה|להתפלל]] בו, [[תורה|ללמוד]], ולטעום דבר ב[[כשרות]] מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו ב[[ארה"ב]], מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, וע"י הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם.
בשנת [[תשס"ט]] ב[[ג' תמוז]], ב[[התוועדות]] המרכזית הנערכת בשיכון [[ויז'ניץ]] מדי ליל [[שבת]], בהשתתפות אלפי [[חסידים]], פתח הרה"צ בניגון [[צמאה לך נפשי]], ולאחר-מכן דיבר ברגש: "מפעלו האדיר של [[הרבי]] - למען כלל [[ישראל]] בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל [[השלוחים]], כאשר רבבות [[יהודים]], סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקום [[תפילה|להתפלל]] בו, [[תורה|ללמוד]], ולטעום דבר ב[[כשרות]] מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו ב[[ארה"ב]], מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, וע"י הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם.


זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.
זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.
39,916

עריכות

תפריט ניווט