2,628
עריכות
אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]}} | נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]}}. | ||
לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים למשניות של [[מסכת מקוואות]] (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי. | לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים למשניות של [[מסכת מקוואות]] (עליה אין תלמוד ערוך), וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי. | ||
שורה 31: | שורה 31: | ||
הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו. לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו. | הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו. לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו. | ||
הרב גורן הביע דעות ניציות תקיפות בעניינים מדיניים. בעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת | הרב גורן הביע דעות ניציות תקיפות בעניינים מדיניים. בעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. בעקבות ההסכמים יצא בגילוי דעת לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}} | ||
נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן | נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן בהר הזיתים. | ||
==קשריו עם הרבי וחב"ד== | |||
הרב גורן נפגש כמה פעמים עם הרבי. | |||
פעם כשהיה ב[[יחידות]] (יחד הוא עם הרב מנחם הכהן, רבה של רומניה) שאל את הרבי מדוע נמנע מלעלות לארץ, והוסיף 'הרי הרבי [[הריי"צ]] ביקר ב[[ארץ הקודש]] ומדוע שהרבי לא יעשה זאת'. הרבי אז לא ענה לו על שאלה זו. אולם כעבור שנתיים, כשהגיעו שוב ביחד אל הרבי, והשיחה נסבה על עניינים שונים. לפני היציאה פנה הרבי אל הרב גורן ואמר לו "לפני שנתיים שאלת אותי למה אני לא בא לארץ. כעת ברצוני לענות לך: 'השווער שלי הגיע לארץ מפני שלא יכול היה לעלות לקברי אבותיו ברוסיה, לארץ הוא הגיע להשתטח על קברי האבות. מה שאין כן אני, הרי חמי קבור כאן"{{הערה|1=קשריו עם הרבי וחב"ד, [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=7987 שליחות חשאית אל הרב גורן...]}}. | |||
"הרבי לא ענה לו על שאלה זו. אולם כעבור שנתיים, הגענו שוב ביחד אל הרבי, והשיחה נסבה על עניינים שונים. לפני היציאה פנה הרבי אל הרב גורן ואמר לו "לפני שנתיים שאלת אותי למה אני לא בא לארץ. כעת ברצוני לענות לך: 'השווער שלי הגיע לארץ מפני שלא יכול היה לעלות לקברי אבותיו ברוסיה, לארץ הוא הגיע להשתטח על קברי האבות. מה שאין כן אני, הרי חמי קבור כאן". | |||
באחד השנים הורה הרבי לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[חיים זושא וילימובסקי]], שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. | |||
לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסדר לו 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות. | |||
==מספריו== | ==מספריו== |