שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 752 בתים ,  11:32, 14 בנובמבר 2011
אין תקציר עריכה
'''תורת החסידות''' היא שיטה בעבודת ה' שנתייסדה ע"י השם אותה ייסד ה[[בעל שם טוב]] והתרחבה והתפרטה על ידי צדיקי תנועת ה[[חסידות הכללית]], והתקבלה באופן פנימי . שיטה זו התבארה על ידי [[רבותינו נשיאנו]] של [[חסידות חב"ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של אלוקות, המאירה באור חדש את כל רבדיה של ה[[והפכה ל'''תורה]]: למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי התורה ולמצוותיה המעשיות''' מסודרת המתפרשת על פני מאות ספרים כשיטה בנויה וערוכה ליהודי המעוניין להתקרב לה' ולתורתו באופן הפנימי.
אחד מיסודותיה ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של [[אהבת ישראלאלוקות]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת , המאירה באור חדש את כל רבדי ה[[נפש אלוקיתתורה]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של : [[עבודת ה'פשט]]. תורת החסידות היא ההכנה לביאת ה, [[משיחרמז]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה"[[דרש]] ו[[סוד]].
ספר ה[[תניא]] הוא ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידותהתגלתה דווקא בדורות האחרונים, וספרי המאמרים של כהכנה ל[[רבותינו נשיאנוגאולה]] הם ההאמיתית והשלימה שאז תתגלה [[תורה שבעל פהפנימיות התורה]] של תורת החסידותבמימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.
==שלוש שיטות ביהדות==
ראשיתה בתנועת ה[[חסידות]] שיסד ה[[בעל שם טוב|בעש"ט]].
תנועה זו ייסדה שיטה בעבודת ה'ב[[עבודת השם]], שבאה בנוסף לשתי שיטות מרכזיות ביהדות שקדמו לה.
===שיטת החקירה===
ב[[שיטת החקירה]] אנו מכירים ספרים כגון ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, [[מורה הנבוכים]] להרמבל[[הרמב]], ועוד.
ספרים אלה דנים במציאות הבורא והוכחות לקיומו, הוכחות לעיקרים ביהדות כגון אחדות הבורא, [[תורה שבכתב|תורה מן השמים, ]] אמיתות התורה-ה[[תורה שבעל-פה ]] ועוד.
מחברי הספרים האלה משתמשים בראיות הנובעות מן השכל האנושי, ומכוונות להיכנס אל השכל האנושי של הקורא, בכדי שראיות אלה יכנסו לשכל הקורא, ויאמתו אצלו בהבנה שכלית ברורה כִּרְאִיָּה מוחשית את הדברים שברצונם להעביר לו.
===שיטת המוסר===
שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות, בדומה לשיטת הרפואה הראשונה שהבאתי בהקדמה.[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]][[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זי"ע]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר בשיחה שאמר, ונדפסה ב"קונטרס תורת החסידות" אות י"ב:
".{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ..והאדם כשהוא מתנהג כבעל-חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל-חי. דהבעל-חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת-הגוף, כמו במעלת המדות-טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל-חי.
וחכמת ביטול החומר הבא ע"י על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי גיהנם [[גיהנום]] והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר".}}
תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים", בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכד'וכדומה. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.
===שיטת החסידות לעומת השיטות שקדמו לה===
תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב"חבישת הפצעים החיצוניים" לבד.
אודות תורת החסידות, באותו קונטרס כותב [[אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוט|מרכאות=כן|הרבי הקודםתוכן= . . וביחוד תורת חסידות [[חב"ד]] בקונטרס הנ"ל אות א':, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא, הנה בכל זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.
"...וביחוד תורת חסידות חב"ד, עם היותה חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלאכאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה בכל-זאת מבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגהכן הוא גם בלימוד תורת החסידות, ומסברת בעין יפה עד אשר יהיה מובן ומושג גם לקטני ההשגה.מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע}}
כאורח לימודי המושכלות מן הקל אל החמור, הנה כן הוא גם בלימוד תורת החסידות, אשר מוליך הוא משליבה לשליבה, בסולם החכמה והמדע[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו".ר הרש"ב]]
הוי-אומר, שאף החסידות מתעסקת עם שכל האדם, אולם לא בסגנון של חכמת החקירה.
חכמת החקירה מביאה רעיונות וראיות שאף מקורן הן בשכל אנושי, ואינן פונות אלא רק לשכל האנושי.
תורת החב"ד (שעל-כן נקרא שמה חב"ד – חכמה בינה ודעת, שהרי זהו חידושה על ה[[חסידות הכללית]], עיון שכלי בהדרגה בחכמות אלוקיות, ולא הסתפקות בהלהבת מידות-הלב לבד) אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי. בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עדל מטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו. שכן תורת החסידות לא מתעסקת עם השכל לבדו, כי אם שואפת ודורשת מהאדם שיוריד מושכלות אלו ויתקע בהן מחשבתו בדעתו, עד שיפעלו על הרגש-הלב ממש. כפי שממשיך וכותב הרבי הקודם:
"אמנם יתרון לתורת בתורת החסידות בזהמבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עד למטה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיאבסדר מסודר ובהיר, אשר למד בתורת החסידותעם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו.
==שלמות העיסוק באישיות האדם==וכפי שממשיך וכותב אדמו"ר הריי"צ:
תורת {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אמנם יתרון לתורת החסידות היא בעצם תורה שכליתבזה, שמטרתה להשפיע על אשר מעוררת גם רגשי הלב עד שיפעלו שינוי באדם ובמידותיו. להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות}}
אומר הרבי הקודם באחת משיחותיו:קשה לבני השיטות האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כל כך באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זה.
בשנת תרנ"חסידות כוללת שני עניינים עיקרייםה (1895) ישבו קבוצה של יהודים משכילים אצל ה[[אדמו"ר הרש"ב]]. ואחת השאלות שהפנו לרבי היתה:
א) הבנת כל הלכה בשרשה ומקורה העצמי ברוחניות, כלומר בספירות ומדריגות בכל עולם ועולם לפי עניינו כמבואר בדא"ח (דא"ח תורת החסידות מהי? מצד אחד דברי אלקים חיים אמרו כינוי למאמרי נראה שתורת החסידות בז'רגון החב"די)היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים של מציאות הבורא ובריאת העולם.
ב) הבנת כל עניין בעבודה (קרי מאידך גיסא עבודת ה'), היינו אף שהיא חכמה ושכל אלוקי ודין התורה, מכלתורת חב"ד מדליקה בלב האדם להב-מקום יש למצוא בזה עניין בעבודה בהנהגת שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם בחיי עולם-הזהל[[אהבת ישראל]]. תורת חב"ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.
קשה לבני השיטת האחרות להבין כיצד אפשר להתעסק עם שני קצוות קיצוניים כאכן – ענה להם הרבי הרש"כ באישיות האדם, השכל הקר והלב החם ולדרוש שזה ישפיע על זהב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימת.
בשנת תרנ"ה (1895הבחינה היא:) ישבו קבוצה אצל מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיג, ה[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר החמישי תפילה]] הנלהבת היא הבחינה של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסאהן זיההבנה האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות"ע מליובאוויטש]]. ואחת משאלותיהם אל הרבי היתה:
"==אהבת ישראל==אחד מיסודותיה של תורת החסידות מהי? מצד אחד – אמרו – נראה שתורת החסידות היא פילוסופיה דתית עמוקה העוסקת ומוצאת הסברה מקיפה על העניינים העמוקים הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של מציאות הבורא ובריאת העולם[[עבודת ה']].
מאידך גיסא – ==הכנה לביאת המשיח==תורת חבהחסידות היא ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לבעל שם טוב, "ד מדליקה בלב האדם להב-שלהבת בשעת קיום מצווה ומביאה את האדם לאהבת-ישראל. תורת חבאימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך החוצה"ד – הטעימו – כוללת שני קטבים נוגדים לכאורה: הבנה קרה ורגש לוהט.
אכן – ענה להם הרבי הרש"ב – זוהי חסידות. הרגש הלוהט והנלהב בתוך ההבנה השכלית בלווית בחינה מסוימתספר ה[[תניא]] הוא ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, וספרי המאמרים של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]] של תורת החסידות.
(הבחינה היא:) מתי ההבנה החסידית אמיתית? כשהמבין מתפלל עם אותה הבנה שהבין והשיגתורת החסידות התגלתה דווקא בדורות האחרונים, התפילה הנלהבת היא הבחינה של ההבנה כהכנה ל[[גאולה]] האמיתית! ומתי תפילה אמיתית? כשאחרי התפילה מתנהגים במידות טובות"והשלימה שאז תתגלה [[פנימיות התורה]] במימד מוחשי הנראה לעין כל אדם.
==ראו גם==
31

עריכות

תפריט ניווט