יששכר דוב רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 134 בתים ,  25 באוקטובר 2011
שורה 7: שורה 7:
גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.
גדל והתחנך בצל דודו האדמו"ר מבעלזא אחרי שבגיל פחות משנתיים התייתם מאביו. כונה בילדותו "ברניו". דודו, שמשפחתו נספתה בשואה, ראה בו את ממשיך דרכו בבוא היום.


עם פטירת דודו בשנת 1957 החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז, ולאחר שנים קיבלה על עצמה את מרותו של בן-דודו, רבי [[יהושע רוקח]] מ[[מחנובקה]].
עם פטירת דודו בשנת 1957 החליטו זקני החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא". קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את המינוי פרשה מחסידות בעלז.
 
ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]].
ב[[בר מצוה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[צאנז]]-קלויזנבורג ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]].


שורה 20: שורה 19:
למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת [[תשל"ה]] בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח (יש אומרים שהיה זה בברכת [[הרבי]]). אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת [[תשנ"ג]].
למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת [[תשל"ה]] בה נולד בנו היחיד אהרן מרדכי רוקח (יש אומרים שהיה זה בברכת [[הרבי]]). אהרן מרדכי נשא לאישה את שרה לאה בת הרב שמעון למברגר, האדמו"ר מ[[חסידות מאקווא|מאקווא]], בשנת [[תשנ"ג]].
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים]]
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים]]
== הקשר לחב"ד==
== הקשר לחב"ד==
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], ושוב פעם ביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]]. בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות
האדמו"ר מבעלז ביקר אצל הרבי בט' [[אדר א']] [[תשל"ג]], ושוב פעם ביום שלישי ד' [[אדר שני]] שנת [[תשמ"א]]. בביקור בתשמ"א שוחח הרבי עמו, בין היתר, על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]]. הרבי קיים עימו דיון אחר בקשר לחיוב על לימוד ספרי החסידות בדורנו, ואף הורה לאדמו"ר להדפיס את כתבי אדמו"רי בעלזא. האדמו"ר סירב, בטענה שיש קפידא בבעלזא שלא להדפיס חידושי תורה מהאדמורי"ם, אך הרבי אמר לו שלו יהא זה העוון הגדול ביותר. כמו"כ דיברו על חינוך בנות ישראל, הנחת [[תפילין רבינו תם|תפילין דר"ת]] ועוד סוגיות הלכתיות מעניינות
משתמש אלמוני

תפריט ניווט