חיים אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנת [[תשל"א]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כשנה. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. | בשנת [[תשל"א]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כשנה. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. | ||
לאחר נישואיו למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. בשנת [[תשל"ג]] החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים ולאחר | לאחר נישואיו למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. בשנת [[תשל"ג]] החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים ולאחר ברכת הרבי עבר לנהל את ה'מתיבתא'. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה לאחר תשובה מהרבי ''לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו'', תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים. בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאור תשובת הרבי הנ''ל בכניסתו לתפקיד שאל ידידים, והפסיק לעסוק בהשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה. במקביל היה גם 'משיב' בישיבה. בשנת [[תשמ"א]] החל לעבוד כמחנך בבית הספר חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]]. | ||
בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לחובות עצומים והיות שישיבת חב"ד בלוד הייתה | בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לחובות עצומים והיות שישיבת חב"ד בלוד הייתה זרוע שלה, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב [[משה אשכנזי]] גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי. | ||
הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] כשראה כשנוצר צורך, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות, שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]], המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר. | הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] כשראה כשנוצר צורך לחזק את האומונה ברבי מלך המשיח ובנצחיותו, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות, שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]], המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר. | ||
==רבנות בתל אביב== | ==רבנות בתל אביב== | ||