ט' במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 60 בתים ,  8 באוגוסט 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{חודש אב}}[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשעה באב]]'''ט' באב''' ('''תשעה באב'''), הוא היום התשיעי ב[[חודש מנחם אב]] ובו החלו האויבים לשרוף את [[בית המקדש]], סמוך לשקיעת החמה והוא יום [[צום]] ותענית.  
{{חודש אב}}[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשעה באב]]'''ט' באב''' ('''תשעה באב'''), הוא היום התשיעי ב[[חודש מנחם אב]] ובו החלו האויבים לשרוף את [[בית המקדש]], סמוך לשקיעת החמה והוא יום [[צום]] ותענית.  


בשנת [[תשל"ג]] עורר הרבי לערוך כינוס ילדים ביום זה ב[[כותל המערבי]]<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 28.</REF>.
בשנת [[תשל"ג]] עורר [[הרבי]] לערוך כינוס ילדים ביום זה ב[[כותל המערבי]]<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 28.</REF>.


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
שורה 18: שורה 18:


== לימוד בתשעה באב ==
== לימוד בתשעה באב ==
בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ע"כ צריך ללמוד דברים עצובים כגון על חורבן בית המקדש ופרושים על מגילת איכה.
בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים עצובים כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על [[מגילת איכה]].


הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.
הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצ"צ]] למגילת איכה (מתוך ספר [[אור התורה]]), שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור [[פנימיות התורה]] עם [[נגלה]] דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.
 
הרבי הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצ"צ]] למגילת איכה (מתוך ספר [[אור התורה]]) ששם נתבארו כמה מאמרי חז"ל שבמשנה, ובפרט שיש בהם חיבור ד[[פנימיות התורה]] עם [[נגלה|גליא]] דתורה יחוד ו"ה.


== ביאת המשיח ==
== ביאת המשיח ==


ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]] של ישראל ששמו מנחם, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ההלכה יש קולות במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.
ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]] ששמו מנחם, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.


אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב קרא עלי מועד לשבור בחורי. דבר זה מרמז על קירוב ביאת המשיח ביום זה. הישמח משה מאוהל אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימך ביום זה.
אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי{{הערת שוליים|איכה א, ט"ו.}}". דבר זה מרמז על קירוב ביאת ה[[משיח]] ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה.


==ראו גם==
==ראו גם==

תפריט ניווט