יהושע נימוטין: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תרפ"ב]] כאשר דיברו בו נכבדות ראשי הקהל בוויטבסק למשרת הרבנות בעיר, השתדל בעדו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, והריץ מברק לעסקני העיר בו המליץ עליו בדברי הערכה מיוחדים: שמעתי אשר רבים אומרים לבקש את ידידנו הרה"ג שיחי' הנ"ל, אשר יואיל לקבל עליו משרת וכהונת הרבנות במחנם הטהור. הנני חושב ומקוה אשר לרגליו יתברכו עניני החסידות והתיקונים הנחוצים בתוך מחנם הטהור. כי הוא איש אשר רוח מעורר בו כדי להעיר ולהאיר בדיבורי [[דא"ח]] ודברי התעוררות, נוסף על אהבתו השלום והריעות ובקיאותו הנפלאה בהוראה, כנודע. והא-ל הטוב יהיה בעזר עושי טוב ומחזיקי עושי התורה והיהדות (אג"ק ח'א ע' תמ).  

ר' יהושע התקשר לכ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] ואף שימש כשד"ר עבורו. מנהגו היה לנסוע פעמיים בשנה ל[[ליובאוויטש]], פעם כרב, ל"חג המוצי"ם" הוא [[חג השבועות]], ובפעם השניה כשד"ר.  

בימי הקומוניסטים קיבל צו שעליו לעזוב את העיר ולנסוע לארץ גזירה, לסיביר. למרבה הפלא הצליח הרביהושע להתקבל לפגישה אצל ראש הנ.ק.וו.ד. הרב נימויטין שניחן ביכולת הדיבור והשכנוע, דיבר על לבו והצליח לשדלו, שבגילו המופלג אין הוא מהוה כבר סכנה לשלטון. ואכן, במתק לשונו פעל על לב האבן וניתנה לו רשות להחליף את סיביר בלנינגרד. שם אכן התגורר עד סוף ימיו.