31,399
עריכות
מצוות דרבנן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קישורים חיצונים
אין תקציר עריכה |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מצוות מדרבנן''', הם מנין של שבע מצוות שתיקנו חכמים. מלבד זאת קיימות גזירות שחכמים תיקנו כסייג וגדר לעבירות. | '''מצוות מדרבנן''', הם מנין של שבע מצוות שתיקנו חכמים. מלבד זאת קיימות גזירות שחכמים תיקנו כסייג וגדר לעבירות. | ||
ישנה מחלוקת ראשונים אם העובר על מצווה מדרבנן, עובר גם על מצווה מהתורה שהיא "לא תסור מהדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל", וכן היא דעת הרמב"ם, ומשמעות רש"י בברכות. אך דעת הרמב"ן היא שאינו עובר על לא תסור. הרבי מסביר בשם האחרונים כי דעת הרמב"ן היא שרק כאשר אינו מקבל על עצמו כלל את המצווה אז עובר על האיסור, אך לא כאשר עבר על המצווה באופן חד פעמי. | ==מנין המצוות== | ||
*הלל. | |||
*קריאת מגילה. | |||
*עירובין. | |||
*ברכות. | |||
*נר שבת. | |||
*נר חנוכה. | |||
*נטילת ידיים. | |||
==על המצווה== | |||
ישנה מחלוקת ראשונים אם העובר על מצווה מדרבנן, עובר גם על מצווה מהתורה שהיא "לא תסור מהדבר אשר יאמרו לך ימין ושמאל", וכן היא דעת הרמב"ם, ומשמעות [[רש"י]] בברכות. אך דעת [[הרמב"ן]] היא שאינו עובר על לא תסור. הרבי מסביר בשם האחרונים כי דעת [[הרמב"ן]] היא שרק כאשר אינו מקבל על עצמו כלל את המצווה אז עובר על האיסור, אך לא כאשר עבר על המצווה באופן חד פעמי. | |||
הסיבה לכך שהרמב"ם מחלק את שבע המצוות לעצמם ואת שאר הגזירות לעצמם, מסביר הרבי שיש שאומרים שכל המצוות מדרבנן אינן חלים על החפצא - דהיינו שהמעשה עצמו משתנה להיות מעשה מצווה או עבירה, מה שאין כן בשבע מצוות אלו שהמעשה עצמו נהפך להיות מעשה מצווה{{הערה|1=הרבי, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)]}}. | הסיבה לכך שהרמב"ם מחלק את שבע המצוות לעצמם ואת שאר הגזירות לעצמם, מסביר הרבי שיש שאומרים שכל המצוות מדרבנן אינן חלים על החפצא - דהיינו שהמעשה עצמו משתנה להיות מעשה מצווה או עבירה, מה שאין כן בשבע מצוות אלו שהמעשה עצמו נהפך להיות מעשה מצווה{{הערה|1=הרבי, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)]}}. | ||
רובן של המצוות והתקנות מדרבנן תוקנו בדורות המאוחרים יותר. בזמן בית המקדש, היה יהודי יכול להתעורר | רובן של המצוות והתקנות מדרבנן תוקנו בדורות המאוחרים יותר. בזמן בית המקדש, היה יהודי יכול להתעורר ל[[אהבת ה']] בקלות. בדורות המאוחרים יותר, ישנה ירידת הדורות, התגשמו מוחינו וליבנו ושוב קשה לנו יותר להתעורר לאהבת ה', ולשם כך אנו זקוקים למצוות גזירות וסייגים רבים שמזככים את מוחינו וליבנו לעבודת ה'{{הערה|ליקוטי תורה פרשת מטות.}}. | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*מחלוקת הרמב"ם | *מחלוקת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] האם עובר ב"לא תסור" במצוות דרבנן - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)] | ||
*מצוות דרבנן חלות על הגברא או גם על החפצא - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15771&st=&pgnum=222 שערי המועדים [[חודש אדר]] עמ' רמד (עמ' 222)] | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1R3jM2kaUGgXATt0a8LZJGpPbaXpL9yCm/view מצוות דרבנן ו'בל תוסיף']''', קובץ 'שלם בתלמודו' גליון כ"ב, י"א ניסן תשפ"ד עמוד 30 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||