מיתה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  18 במאי 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:


אחת מהנחות המדע היא העיקרון של "שימור החומר", הקובע ששום דבר חומרי אינו יכול ללכת לאבדון, ואפשר רק לשנות את צורתו ותו לא. למשל, בחומרים כגון ברזל או עץ – אפשר לעשות מהעץ שולחן, כסא או סתם בול עץ, ואפשר גם לקחת את השולחן ולחותכו לחתיכות או להבעירו בתנור וכו' (ומובן שכאשר משתמשים בעץ לעשיית שולחן – צורתו היא נעלית יותר מצורת העץ הנשרף בתנור); אבל כל זה אינו אלא שינוי בצורתו של העץ או הברזל, ע"י שמשתמשים בו באופנים שונים, אבל עצם חומר העץ או הברזל – נשאר במקומו, ואי-אפשר להשמידו בשום אופן. ואם כן הוא בדברים [[גשמיות|גשמיים]] וחומריים, קל וחומר שכן הוא ב[[רוחניות]], מהותו הרוחנית של האדם שהיא ה[[נשמה]]  שאי-אפשר שתלך לאבדון, אלא היא תמיד במציאותה, וענין ה[[הסתלקות]] אינו אלא שהיא משנה את צורתה, או מתעלית למדריגה אחרת.
אחת מהנחות המדע היא העיקרון של "שימור החומר", הקובע ששום דבר חומרי אינו יכול ללכת לאבדון, ואפשר רק לשנות את צורתו ותו לא. למשל, בחומרים כגון ברזל או עץ – אפשר לעשות מהעץ שולחן, כסא או סתם בול עץ, ואפשר גם לקחת את השולחן ולחותכו לחתיכות או להבעירו בתנור וכו' (ומובן שכאשר משתמשים בעץ לעשיית שולחן – צורתו היא נעלית יותר מצורת העץ הנשרף בתנור); אבל כל זה אינו אלא שינוי בצורתו של העץ או הברזל, ע"י שמשתמשים בו באופנים שונים, אבל עצם חומר העץ או הברזל – נשאר במקומו, ואי-אפשר להשמידו בשום אופן. ואם כן הוא בדברים [[גשמיות|גשמיים]] וחומריים, קל וחומר שכן הוא ב[[רוחניות]], מהותו הרוחנית של האדם שהיא ה[[נשמה]]  שאי-אפשר שתלך לאבדון, אלא היא תמיד במציאותה, וענין ה[[הסתלקות]] אינו אלא שהיא משנה את צורתה, או מתעלית למדריגה אחרת.
===מהות העלייה שעל ידי המיתה הגשמית==
==מהות העלייה שעל ידי המיתה הגשמית==
בעקבו תשובה זו של הרבי, הוסיפו הסטונדטים ושאלו, האם העליה שנעשית לאחר המיתה היא עליה אישית במציאותו של האדם עצמו, או שהעלי' היא בכללות העולם, אבל האדם עצמו כבר אינו מציאות כדי שתהיה בו עליה זו?
בעקבות תשובה זו של הרבי, הוסיפו הסטונדטים ושאלו, האם העליה שנעשית לאחר המיתה היא עליה אישית במציאותו של האדם עצמו, או שהעלי' היא בכללות העולם, אבל האדם עצמו כבר אינו מציאות כדי שתהיה בו עליה זו?


הרבי השיב על כך, מהאמור לעיל מובן, שהנשמה עצמה היא המקבלת צורה חדשה ונעלית יותר. ומטעם זה אין זה מן הראוי להשתמש בביטוי "עפטער לייף" (המורה על קץ וסיום החיים), כיון שאין כאן ענין של כליון, אלא המשך החיים במדריגה נעלית יותר. עד מאה ועשרים שנה החיים הם במדריגה אחת, ולאחר זה – בשנת ה-121, ה-122, ה-123 וכו' – החיים נמשכים במדריגה נעלית יותר, וכך הנשמה הולכת ומתעלית בעולמות הרוחניים בעילוי אחר עילוי{{הערה| תורת מנחם  – כז – שנת תש"כ – חלק ראשון, שיחת ש"פ משפטים,  395}}.
הרבי השיב על כך, מהאמור לעיל מובן, שהנשמה עצמה היא המקבלת צורה חדשה ונעלית יותר. ומטעם זה אין זה מן הראוי להשתמש בביטוי "עפטער לייף" (המורה על קץ וסיום החיים), כיון שאין כאן ענין של כליון, אלא המשך החיים במדריגה נעלית יותר. עד מאה ועשרים שנה החיים הם במדריגה אחת, ולאחר זה – בשנת ה-121, ה-122, ה-123 וכו' – החיים נמשכים במדריגה נעלית יותר, וכך הנשמה הולכת ומתעלית בעולמות הרוחניים בעילוי אחר עילוי{{הערה| תורת מנחם  – כז – שנת תש"כ – חלק ראשון, שיחת ש"פ משפטים,  395}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
39,916

עריכות

תפריט ניווט