תהלוכת ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף

'''תהלוכת ל"ג בעומר''' היא תקנה אותה ייסד הרבי מליובאוויטש, ובה נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, ואהבת ה’.

א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, שיהודים הולכים לקיים רצון קונם, ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.

ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת [[ארצות הברית]] וכיו"ב שיכולים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני [[יהדות]].

ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה בארץ ישראל, שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית הצניעות כמובן, והטף.

ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי-דורות שבל"ג בעומר ממעטים

בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (לשדה) לשמוח עם

הילדים בעניני הרשות, ועי"ז ניתוסף בלימוד התורה.

ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות,

מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.

ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא

דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת דוגמא חיה אישית איך

שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]].

י. בודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד -

בארצינו הקדושה.

יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של רשב"י, כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.

יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.

יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, תורה ומצוותיה. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.

שבועיים ימים בלבד לפני ל”ג בעומר [[תש"מ]]. פרופסור ר’ [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים משהייה ב[[770]] לארץ-ישראל כששליחות תחת ידו. ספק אם הוא עצמו ידע כי שליחות זו היא בבחינת תקדים יהדותי היסטורי, וכי היא תהפוך לתופעה בקנה מידה עצום.  

קודם שיצא בדרכו לשדה התעופה, הורה לו הרבי להעביר לאה”ק 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל”ג בעומר.  

בהוראתו של הרבי היו גם תנאים שונים: הרבי דרש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון “שנת השלושים” להסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כך בכל מקום בעולם, ואילו בארץ ישראל, “כפליים לתושייה”, יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.  

ב[[יום ראשון]] ד’ ב[[אייר]] תש"מ, שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות ב[[ארצות הברית]], כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.  

על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: “להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו-הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה”. על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|..יהיה הצלחה וכו’ וזכות הרשב”י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה”צ}}.

מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא "והשיב לב אבות על בנים". זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם, גם על האבות.

הפריסה הארצית החב”דית בתחילת שנות הממ"”ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב”ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי.  

בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב”ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ”ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל אתר ואתר בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.  

ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל”ג בעומר, [[התוועדות|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל”ג בעומר ולרשב”י. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה. הרבי גם הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: [[לשון הקודש]], [[אנגלית]], רוסית ופרסית, ושאר הלשונות.  

הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה “שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה [[קידוש השם]], קידוש עם-ישראל וקידוש ה[[תורה]], וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח]] צדקנו ורשב”י בתוכם ובראשם”.  

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו: {{ציטוטון|כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה’ כל רצונותיך}}. ובהמשך הוסיף הרבי: {{ציטוטון|[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] מסר נפשו וחינך כל אחד שבד’ אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו’.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב”י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה}}.  

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

מארגני התהלוכות הראשונות, לא הסתפקו רק בערי וישובי פנים הארץ, והוחלט לערוך תהלוכות גם מעבר לקו-הירוק - ביש”ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה לישובים היהודים בעזה, שם הוציאו את הילדים לרחובות. בצפון הארץ נרתמו השלוחים הצפתיים, והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. אפילו בימית נערכה תהלוכה מרשימה.

בל"ג בעומר ה'תש"נ, קיים השליח הרב הראשי הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]], התהלוכה הגדולה של ל"ג בעומר שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד אינו ידע מה צופן העתיד.

בימים הסמוכים ל"ג בעומר, החלו בהכנות לתהלוכה הראשונה בכל רחבי ברית המועצות, השליח הצעיר, ר' זושא אבלסקי יחד עם חברו ר' פניע וישצקי, בא לסייע בפעילות בקישינב, התפקדו על הארגון, ונכנסו במרץ לפעולה, התכוננו וארגנו את התהלוכה ההיסטורית. ור' זאב ביטקין, עימהם שעזר ככל האפשר.

לאחר התהלוכה הראשונה, כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו"ח מפורט לרבי, כנהוג בפי חסידים, והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה, נתקבל מכתבו. {{ציטוטון|ות"ח ת"ח, ובהוספה}}.

באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם" וכו' ושני רבנים ליטאיים - ראש ישיבת פונוביז' המפורסם והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף, אי לכך היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים. אחרי התהלוכה הרב [[משה דיקשטיין]] נסע לרבי ואז הרבי אמר לו אתה רצוי ומעשיך רצויים ובסביבות [[חג השבועות]] אמר הרבי את השיחה הידועה שמי שמדבר כך על יהודים אז הוא צריך לבדוק את ה[[תפילין]] שלו כי כנראה הם פסולות.

 

הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של [[פועלי אגודת ישראל]], ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.

[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]] בפתח [[770]]]]

משנת תש"מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’. בשנים האחרונות התווסף מסר של [[גאולה]] ע"פ הוראתו של הרבי "שהדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא – לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש" (ש"פ חיי שרה - פתיחת כינוס השלוחים העולמי ה'תשנ"ב). בשנת ה'תנש"א כתב הרב יוסף הכט ל[[רבי]] שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים"; בנוסף, לקראת ל"ג בעומר [[תנש"א]] הייתה הוראה מהמזכירות להוריד שלטי 'הגיע זמן הגאולה'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54143 מקור].}}. בפירוש הדבר ישנם חולקים.{{הערת שוליים|ראה מאמרו של ר' [[מנחם ברוד]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] ושל הרב [[שלמה הלפרן]] ב[[שבועון בית משיח]].}}.  

כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, שתיה קרה, וכן את האטרקציות למיניהן.

==הפאראד==

[[פאראד]] (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) הוא כינוי לתהלוכת ל"ג בעומר המתקיימת בשכונת [[קראון הייטס]] בשדרת איסטערן פארקוואי, הזוכה בדרך כלל להשתתפותו האישית של הרבי.  

הפאראד מתקיים רק כשהקביעות של ל"ג בעומר היא ביום ראשון בשבוע (משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף).

הפאראד החל עוד בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] כאשר הילדים שנטלו בו חלק היו אלו שהשתתפו בפעילות הארגון "[[מסיבות שבת]]" שתחת ה[[מרכז לעניני חינוך]].

הפעם הראשונה היתה בחול המעוד פסח [[תש"ב]],חצי שנה לאחר התייסדות "[[מסיבות שבת]]". הפעם השניה היתה בט"ו תמוז, והפעם השלישית היתה בפורים של שנת [[תש"ג]].

השנים בהם התקיים הפארד בהשתתפותו של הרבי: [[תשי"ג]], [[תשט"ז]], [[תשי"ז]], [[תש"כ]],[[תשכ"ג]], [[תשכ"ו]], [[תשכ"ז]],(שנה בה נשא כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א את השיחה המרגיעה המפורסמת, לפני [[מלחמת ששת הימים]]). [[תש"ל]],[[תשל"ג]] [[תשל"ו]] (לא חל ביום ראשון אך עקב כך שהרבי קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע), [[תש"מ]], [[תשמ"ג]], [[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תש"נ]].

את הפאראד הי' מנחה מידי שנה הרב [[יעקב יהודה הכט]], וכיום מנחה בנו ר' משעון הכט.

 

כיום ממשיך הפאראד להתקיים כאשר ל"ג בעומר יוצא בימי ראשון - אך איננו זוכים לראות את הרבי במעמדים אלו.