יונה מפולוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

בהגיעו לעונת הבר מצוה שלחו אביו אל הישיבות בוילנה ובבריסק. בבריסק השתדך עם אחד מגדולי הרבנים והיה שוקד בתורה. בהיותו כבן שלשים חזר לפולוצק והיה אחד מראשי המתיבתא בישיבת פולוצק. שם התחבר אל החסיד המקובל רבי [[עזריאל סופר]], שהיה תלמיד מובהק של רבי [[יונתן טעפער]] - עושה כלי חרס ־ וממקושרי ה[[בעל שם טוב]].  

בהיותו כבן שבעים וחמש, ראה בחלומו את ה[[בעל שם טוב]] ואת הרב המגיד ועל פיהם העתיק את מושבו לליאזנא ־ [[תקל"ח]].

חמש שנים ־ תקל"ח־[[תקמ״ב]] ־ היה מגיד שיעור עיוני לפני האברכים הצעירים, ולאחר מכן, על פי בקשתו מרבינו הזקן, הפסיק אמירת השיעורים כי נפשו חשקה בתורה ועבודה לעצמו.

רבי [[זלמן מלוצק]], רבי [[שלמה מבאיעוו]] ורבי [[יונה מפולוצק]] - שלשה זקנים אלה, היו אצל מורנו ה[[בעל שם טוב]] ביום [[י"ח אלול תק"ה]], יום הולדתו של רבנו הזקן, ונכחו בשעת הסעודה שעשה ה[[בעל שם טוב]] כדרכו בקודש מימים ימימה והיה בשמחה גדולה ואמר תורה על הכתוב ״זה ינחמנו״ ־ שעד שבא נח לא היה להם כלי מחרישה.  

ב[[שבת]] פרשת תבא בסעודה אמר ה[[בעל שם טוב]] תורה על הכתוב קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה׳ עליך זרח. ב[[כ"ה אלול]] ציווה הבעל שם טוב לערוך סעודה ואמר [[תורה]] על הכתוב ״וביום השמיני ימול בשר ערלתו״.  

וביום ה[[שבת]] פרשת נצבים בשעת הסעודה אמר תורה על הכתוב ״שוש אשיש בהוי׳״, והיה ב[[שמחה]] רבה, ואיש לא ידע טעמו של דבר.

לאחר מכן הודיע ה[[בעל שם טוב]] ל[[מגיד ממזריטש]] כל זאת, והוא הודיע זאת ל[[אדמו"ר הזקן]]; ה[[שמחה]] הגדולה שהיה לבעל שם טוב, ותוכן התורות שייך לעבודתו של ה[[אדמו"ר הזקן]], לכן הודיעו [[המגיד]] כל המעשה.

 

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]