מים שאובים: הבדלים בין גרסאות בדף

בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: הראב"ד ועימו הרשב"א מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון|אך מעיין מקווה ובור מים יהיה טהור}}, מה מעיין בידי שמים אף מקווה בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים.

גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה לוגים של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול.

בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היתה קהילה ב[[רוסיה]], שכמו קהילות רבות במקום בנו לעצמן מקווה שמבוסס על מי מעיין; הם הצמידו תיבת עץ גדולה, שיש חור בתחתיתה{{הערה|אם אין לכלי חור בתחתיתו לפני חיבורו לקרקע, הוא נחשב לכלי, וגם אם מחברים אותו לקרקע אחר כך הוא נפסל}}, שמשם באו מי מעיין לתיבה. במצב זה הם סגרו את התיבה, במצב זה, בו התיבה אינה מחוברת עוד למי המעיין קיבלה התיבה דין של [[מקווה]] (ולא של [[מעיין]]) - כפסקו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=ראה כל התשובה ב[[שו"ת צמח צדק]], יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/173/1&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D סימן קסא א.].}}. מדי תקופה, היו מרוקנים את המקווה, ומנקים אותו. פעם אחת נתגלה, כי היהודי הפועל שהיה גם [[עם הארץ]] גדול, ניקה את המקווה במטלית, דבר שאינו מקובל על פי ההלכה; שכן למטלית יש דין "כלי שאינו מנוקב" הפוסל את המים הנכנסים לתוכו, וממילא קיים חשש שמא נשפכו מים מתוכו חזרה למקווה ופסלו את המקווה. כעת, לא ידוע האם יש להאמין לפועל שאומר שהוא ייבש את המקווה היטב לפני שהוא מילא אותו שוב, וממילא לא היו בו שלושה לוגין של מים שאובים לפני מילויו, או שמא יש לחשוש אולי הניקוי לא התבצע כראוי, ואז כאשר היו במקווה שלושה לוגין מים שאובים לפני מילויו הוא פסול. בנוסף, התעוררה שאלה לגבי המקווה השני, שהוא בור הזריעה, שלא קונח כראוי ונשארו בתחתיתו מעט מים. ובו, אם כןף קיים לכאורה חשש כבד למים שאובים.