אדם כי יקריב: הבדלים בין גרסאות בדף

שלב ב. "שחיטה", היינו הוצאת ועקירת החיות הבהמית ורוח התאוה שבלבו, החדורה ומנוטת את מעשיו ופעולותיו הגשמיות, ועל ידי ה"שחיטה" נעקרת מלבו התאותנות, וכל מעשיו נעשים לשם שמים, ועוד יותר, מתקיים בו גם "[[בכל דרכיך דעהו]]".

שלב ג. ה"שריפה" באש האלקית היוקדת בלב כל יהודי, היא האהבה העזה שכל יהודי אוהב את ה', אשר "רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה", ובשלב זה גם הנפש הבהמית שבאדם "נשרפת" ונכללת באהבת ה' הבוערת כאש, וכמ"ש: "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך וגו'", ואמרז"ל: "בשני יצריך" - שגם היצר הרע יזדכך ויתהפך מרע לטוב ויאהב את ה'.

===הרמז במיני הקרבנות===

ועבודה זו של חינוך עצמי, צריכה להעשות בדיוק רב וכן בהתאמה מדוקדקת לכל אחד בהתאם לאופיו ומדותיו, וכמו שכתוב: "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו וגו'" - אלו הם פרטי המדריגות והסוגים השונים של הנפשות הבהמיות הפועלות בבני אדם.