|
|
| שורה 5: |
שורה 5: |
| התורה מחולקת גם לארבעה רבדים: '''פ'''שט '''ר'''מז '''ד'''רש ו'''ס'''וד (ר"ת [[פרד"ס]]). | | התורה מחולקת גם לארבעה רבדים: '''פ'''שט '''ר'''מז '''ד'''רש ו'''ס'''וד (ר"ת [[פרד"ס]]). |
|
| |
|
| ===לימוד התורה===
| | על כל יהודי, בכל מצב שהוא, קיימת חובת לימוד תורה. זאת על פי הנאמר בתורה "והגית בו יומם ולילה". לימוד התורה שקולה כנגד כל שאר מצוות התורה. |
| לימוד התורה היא מצווה תמידית בה מחויב כל [[יהודי]] לקיים בכל זמן פנוי, בין אם הוא צעיר, זקן, חולה ובעל יסורים. כאמור ב[[תורה]] "והגית בו יומם ולילה". [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך]] כי מקיימים מצווה זו רק על ידי לימוד בפה - באופן שזה אפשרי (מלבד הזמן ההכרחי המיוחד לעיון מחשבתי מרוכז).
| |
|
| |
|
| על לימוד התורה נאמר ב[[משנה]] ותלמוד תורה כנגד כולם. ישנה מחלוקת בירושלמי בפירוש המשנה, דעה אחת אומרת כי הכוונה שהיא שקולה כנגד כל חפצי העולם הזה, ודעה שניה אומרת כי "אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לאות אחת מהתורה".
| |
|
| |
| מעלתה העצומה של לימוד התורה השקולה כנגד כל המצוות מוסברת ב[[ספר התניא]] בכך, שכאשר אדם לומד איזו הלכה כל שהיא, כיון שזו היא רצונו של הקדוש ברוך הוא שכשראובן יטען כך ושמעון יטען כך על דרך [[משל]] - תהיה ההלכה כך וכך, נמצא כאשר האדם לומד הלכה זו הרי הוא תופס על ידי שכלו את חכמתו של הקדוש ברוך הוא, וחכמתו של הקדוש ברוך הוא הם אחד, כמאמר [[הזוהר]] הקדוש {{ציטוטון|[[אורייתא]] ו[[קודשא בריך היא]] חד}}, ולכן למרות שכידוע ש"לית מחשבה תפיסא ביה", הרי על ידי לימוד התורה מחשבתו של האדם תפוסה באופן רוחני בקדוש ברוך הוא, דבר המהווה יחוד רוחני נעלה ונפלא, וכלשון אדמו"ר הזקן {{ציטוטון|שאין יחוד כמוהו ולא כערכו וכדוגמתו נמצאים כלל בגשמיות, להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה}}.
| |
| <div style="float: left;">'''[[תורה|לערך המלא]]'''</div> | | <div style="float: left;">'''[[תורה|לערך המלא]]'''</div> |
| }} | | }} |