רבי חייא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 237 בתים ,  8 באוקטובר 2021
הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים
אין תקציר עריכה
(הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים)
 
(32 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:רבי חייא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי חייא רבא בטבריה{{הערת שוליים|כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.}}]]
[[קובץ:רבי חייא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי חייא רבא בטבריה{{הערה|כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.}}]]
[[קובץ:חייא_2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הציון המיוחס{{הערת שוליים|ככל הנראה בטעות.}} לרבי חייא ובניו]]
'''רבי חייא''' (נקרא גם '''רבי חייא הגדול''' או '''חייא רבא''') היה [[תנא]] מפורסם, מצאצאי [[ישי]] אבי [[דוד]] המלך{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], לפי דעת [[רש"י]] ב[[מסכת כתובות]], דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך [[רבי יהודה הנשיא]] עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של [[דוד המלך]] אלא של אביו [[ישי]].}}, שחי בדור המעבר בין ה[[תנאים]] ל[[אמוראים]], בסוף המאה השנייה לספירה. היה בנו של אבא כרסלא, מכפרי שבבבל{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף ה', ע"א}}.
'''רבי חייא''' (נקרא גם '''רבי חייא הגדול''' או '''חייא רבא''') היה [[תנא]] מפורסם, מצאצאי [[ישי]] אבי [[דוד]] המלך{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], לפי דעת [[רש"י]] ב[[מסכת כתובות]], דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך [[רבי יהודה הנשיא]] עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של [[דוד המלך]] אלא של אביו [[ישי]].}}, שחי בדור המעבר בין ה[[תנאים]] ל[[אמוראים]], בסוף [[המאה ה-2|המאה השנייה לספירה]]. היה בנו של אבא כרסלא, מכפרי שבבבל‏‏.<ref>‏[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], [[S:סנהדרין ה א|דף ה', ע"א]]‏</ref>


== עלייתו לארץ ישראל ==
== עלייתו לארץ ישראל ==


רבי חייא נולד וחי ב[[בבל]], סמוך ל[[עיר]] [[סורא]] במאה השנייה לספירה, ועבר ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד מפי [[רבי יהודה הנשיא]] (רבי). הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] יחד עם אשתו, בניו התאומים, שתי בנותיו, ואחייניו [[רבה בר בר חנה]] ו[[רב (אמורא)|רב]].
רבי חייא נולד וחי ב[[בבל]], סמוך ל[[עיר]] [[סורא]] במאה השנייה לספירה, ועבר ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד מפי [[רבי יהודה הנשיא]] (רבי). הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] יחד עם אשתו, בניו התאומים יהודה וחזקיה, שתי בנותיו, ואחייניו [[רבה בר בר חנה]] ו[[רב (אמורא)|רב]].


רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.<REF>[[בבא מציעא]] ה, א.</REF> לפי שיטת רש"י<REF>[[נדה]] כו א.</REF> הוא מוגדר כתנא ואמורא.
רבי חייא חיבר את התוספתא{{הערה|רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה}}. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים{{הערה|1=[[בבא מציעא]] ה, א.}}. לפי שיטת רש"י{{הערה|1=[[נדה]] כו א.}} הוא מוגדר כתנא ואמורא.


== בתורת החסידות ==
== ב[[תורת החסידות]] ==
הרבי ביאר כי ענינו של רבי חייא הוא שאדם יהיה "רבי" - שקוע בתורה במידה כזו ש"חייא" - כל חיותו לא תהיה אלא מהתורה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=1627cd2a-f628-4d8c-818e-bed6cd175727&st='והריקותי+לכם+ברכה&pgnum=236 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ב].}}.


אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו ב[[תורה]]. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]], כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת [[נוגה]] הרבה [[ניצוצות]] קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי [[רצון]] ה' ו[[חכמה|חכמתו]] למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם [[ב"ן]] שב[[תפלה]] בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי [[אור]] ה[[משפיע]] מצד עצמו, שהוא בחינת ה[[אין]] האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת [[ביטול]] היש לאין{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפלה לתורה, סד"פ קג, א.}}
אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו ב[[תורה]]. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]], כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת [[נוגה]] הרבה [[ניצוצות]] קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי [[רצון]] ה' ו[[חכמה|חכמתו]] למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם [[ב"ן]] שב[[תפילה]] בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי [[אור]] ה[[משפיע]] מצד עצמו, שהוא בחינת ה[[אין]] האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת [[ביטול]] היש לאין{{הערה|1=[[שערי תשובה]], חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפילה לתורה, סד"פ קג, א.}}
 
מובא ב[[זוהר]] כי מלאך ומיכאל ה[[כהן הגדול]]{{הערת שוליים|1=ראה [[זוהר]] (ס"ת) לך פ, סע"א. פא, רע"א.}} מקריב מנשמות{{הערת שוליים|1=ראה חגיגה יב, ב. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א.}} ה[[צדיקים]] על גבי ה[[מזבח]] וכו', להעלותן עד מקום מקום של שעשועי ה[[מלך]], מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה שכולהו עולים ע"י מלאכים{{הערת שוליים|1=ב"מ פה, ב.}}. וכו' חוץ מנשמתו של רבי חייא שעלתה מעצמה, וזאת מצד שהיתה נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהיה יכול בעצמו לעלות.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
*אשתו '''יהודית'''. מוזכרת בגמרא{{הערת שוליים|יבמות ס"ה ע"ב.}} כי היה לה צער לידה, היא שינתה לבושיה ובאה לפניו אם היא מחויבת ב[[מצוות פריה ורביה]], ומשנענתה בשלילה שתתה סם שגרם לה להיות [[עקרה]].
*אשתו '''יהודית'''. מוזכרת בגמרא{{הערה|שם=יבמות|יבמות ס"ה ע"ב.}} כי היה לה צער לידה, היא שינתה לבושיה ובאה לפניו אם היא מחויבת ב[[מצוות פריה ורביה]], ומשנענתה בשלילה שתתה סם שגרם לה להיות [[עקרה]].
*בניו התאומים רבי '''יהודה''' ורבי '''חזקיה'''{{הערת שוליים|שם.}}
*בניו התאומים רבי '''יהודה''' ורבי '''חזקיה'''{{הערה|שם=יבמות}} חזקיה חיבר את סדר הברייתות שמוזכרות בגמרא תנא דבי חזקיה, והן מוסמכות יותר מברייתות אחרות, מפני שחזקיה היה שונה ברייתות של אביו רבי חייא{{הערה|תוספות סנהדרין ע"ט עמוד א'}}.
*בנותיו התאומות '''פזי''' ו'''טוי'''{{הערת שוליים|שם ס"ו ע"א.}}
*בנותיו התאומות '''פזי''' ו'''טוי'''{{הערה|יבמות ס"ו ע"א.}}
*בנו רבי '''אושעיא'''{{הערת שוליים|מוזכר ביבמות ס"ו ע"ב.}}
*בנו רבי '''אושעיא'''{{הערה|מוזכר ביבמות ס"ו ע"ב.}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים|חייא]][[קטגוריה:אמוראים|חייא]]
 
{{אמוראים}}
{{מיון רגיל:חייא}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:חכמי הזוהר]]

תפריט ניווט