39,916
עריכות
סימני הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←המשך קריאת ההגדה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 111: | שורה 111: | ||
היין הנשאר בכוס לאחר ששפך ממנו נעשה "סוד יין המשמח", ולכן לא ישפכנו, אלא יוסיף עליו יין למלא את הכוס (בהוספת היין שאחר השפיכות, הרבי הי' ממלא את הכוס עד שהיתה עולה על גדותיה והי' נשפך מהיין לצלחת (כדרכו בקידוש)). | היין הנשאר בכוס לאחר ששפך ממנו נעשה "סוד יין המשמח", ולכן לא ישפכנו, אלא יוסיף עליו יין למלא את הכוס (בהוספת היין שאחר השפיכות, הרבי הי' ממלא את הכוס עד שהיתה עולה על גדותיה והי' נשפך מהיין לצלחת (כדרכו בקידוש)). | ||
את פסוקי '''"דיינו"''', אומרים ברציפות, ואין מפסיקים באמצע אמירתם (רבותינו נשיאינו לא היו מפסיקים לאמירת ביאורים בין ארבעה עשר חרוזי "דיינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", ואחרי פיסקא זו היו ממשיכים ומבארים). בקטע '''"רבן גמליאל"''': באמירת התיבות "מצה ומרור" - הי' הרבי מביט על המינים שבקערה. באמירת התיבות '''"פסח שהיו"'' לא הביט אדמו"ר מהוריי"צ על הזרוע. באמירת '''"מצה זו שאנו אוכלים"''' - המנהג לאחוז המצות השני' והשלישית [האמצעית והתחתונה] (על ידי המפה שעליהם) עד "על שום" השני. באמירת '''"מרור זה שאנו אוכלים"''' - המנהג להניח שתי ידיו על המרור והכורך עד "על שום" השני (באמירת "מרור זה" - הי' הרבי אוחז במרור ביד ימין ובחזרת ביד שמאל). באמירת '''"לפיכך אנחנו חייבים להודות"''' - המנהג לכסות את המצות ולהגבי' הכוס (אופן נטילת הכוס - ראה לעיל אות קסב), ואוחזו עד שמסיים ונאמר לפניו הללוי'. ואחר כך מעמידו על השולחן לשני פרקי ההלל, "הללויה הללו" ו"בצאת ישראל", וחוזר ומגבי' את הכוס לברכת "אשר גאלנו", מתחלת הברכה ועד סופה (שנאמרת בישיבה, דרך חירות). | את פסוקי '''"דיינו"''', אומרים ברציפות, ואין מפסיקים באמצע אמירתם (רבותינו נשיאינו לא היו מפסיקים לאמירת ביאורים בין ארבעה עשר חרוזי "דיינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", ואחרי פיסקא זו היו ממשיכים ומבארים). בקטע '''"רבן גמליאל"''': באמירת התיבות "מצה ומרור" - הי' הרבי מביט על המינים שבקערה. באמירת התיבות '''"פסח שהיו"''' לא הביט אדמו"ר מהוריי"צ על הזרוע. באמירת '''"מצה זו שאנו אוכלים"''' - המנהג לאחוז המצות השני' והשלישית [האמצעית והתחתונה] (על ידי המפה שעליהם) עד "על שום" השני. באמירת '''"מרור זה שאנו אוכלים"''' - המנהג להניח שתי ידיו על המרור והכורך עד "על שום" השני (באמירת "מרור זה" - הי' הרבי אוחז במרור ביד ימין ובחזרת ביד שמאל). באמירת '''"לפיכך אנחנו חייבים להודות"''' - המנהג לכסות את המצות ולהגבי' הכוס (אופן נטילת הכוס - ראה לעיל אות קסב), ואוחזו עד שמסיים ונאמר לפניו הללוי'. ואחר כך מעמידו על השולחן לשני פרקי ההלל, "הללויה הללו" ו"בצאת ישראל", וחוזר ומגבי' את הכוס לברכת "אשר גאלנו", מתחלת הברכה ועד סופה (שנאמרת בישיבה, דרך חירות). | ||
מברך "בורא פרי הגפן" בישיבה, ושותה את הכוס כולו ובבת אחת בהסיבה. | מברך "בורא פרי הגפן" בישיבה, ושותה את הכוס כולו ובבת אחת בהסיבה. | ||
== רחצה - נטילת ידים לסעודה (עם ברכת על נטילת ידים) == | == רחצה - נטילת ידים לסעודה (עם ברכת על נטילת ידים) == | ||