ישראל קוק
הרב ישראל קוק (לאש) (תר"ע - תשנ"ד) היה חסיד חב"ד שמסר נפשו עבור הפצת היהדות תחת השלטון הקומנסטי הסובייטי ברוסיה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תר"ע במינסק מזובייצקי (עיר בגבול פולין - בלארוס, שהייתה תחת השלטון הרוסי) בנם הבכור של אביו ר' נתן קוק ואמו מרת רבקה רחל.אביו ר' נתן קוק ברח מאוקראינה ועבר להתגורר בפולין ושם פתח יחד עם משפחתו "חנות בשר" והוא ובניו היו קצבים וגם בחזרתם לרוסיה המשיך לנהל עם בניו.
בשנת תרפ"ב חזרו בני משפחת קוק[1] חזרה לרוסיה למוז'ייסק צ'עטרונבסקי שבמחוז מוסקבה, שם המשיך יחד עם אביו לנהל את חנות הבשר. תפקידו של ישראל היה לנהוג במשאית שמחלקת בשר כשר ליהודים.
בשנת תרח"צ נלקח אביו ר' נתן קוק למעצר בעוון 'קיום מנין תפילה בביתו' וממעצר זה לא חזר, יחד עימו נעצרו כ12 חסידים, והוא הוצא להורג בידי הק.ג.ב. בי"ז אדר א' תרח"צ בגלל היותו בעל המנין ובביתו, נקבר בקבר אחים במוסקבה.
מאז ההעלמות האב, יצאו בני המשפחה לעזור בעבודת הבית וגם ישראל יצא לעבוד יחד עם אחיו הרב דוד קוק.
בשנת תש"ו ברח הרב קוק ביציאת רוסיה תש"ו והתיישב בכפר חב"ד.
בעת מגוריו בכפר חב"ד הוא היה עוסק במבצע תפילין רבות במיוחד בתל אביב. לבקשת ר' אברהם פאריז חילק במהלך פעילותו במבצע תפילין בתל אביב בחודש סיון תשכ"ה את דפי הקול קורא שהדפיס האחרון אודות כך שהרבי הוא המלך המשיח[2]
נודעו בכוחו וגבורתו הרבה להלך כמה סיפורים אודות כוחו וגבורתו:1. בחתונה של אחד מאנ"ש בטשקנט מרוב ריקודים ושמחה נעשה רעש ולשכן זה הפריע. הגיע השכן עם גרזן בכוונה תחילה להרוג ולפצוע אנ"ש. ר' ישראל רץ ותפס את הגרזן מידו מיד אחד תוך שהוא דופק את הגרזן לגוי בראש והרגו ואנ"ש ניצלו.2. ר' ישראל היה קם מוקדם כל בוקר ובוקר אחד בהלכו ברחובותיה של טקשנט רואה הוא לפניו צועד את אחד ממשפיעי אנ"ש בטשקנט הידועים ומאחוריו הלכו 3 גויים אוזבקים מקומיים.והנה הוא שומע אותם מדברים ברוסית ומתכננים להרוג את 'הז'יד' שהולך לפניהם ור' ישראל שומע את כל דבריהם. התקרב אליהם מאחור ותפס ראש האחד ביד ימינו וראש השני ביד שמאלו דופק את ראשיהם בראש השלישי והרגם במכת מחץ והמשפיע ניצל אך ר' ישראל נאלץ לברוח מאימת השלטונות[3].3. במהלך היציאה מרוסיה בשנת תש"ז שהגיעו ברכבת לגבול רוסיה פולין בקרון שלהם היו רק יהודים ושהגיעה הרכבת לקרחת יער בפולין.גזלנים חמסנים ניסו לפתוח את קרון הרכבת על מנת לשדוד ולהרוג את היהודים בתוכו, (היה זה אחרי מלחמת העולם השנייה ולא עלינו דם של יהודים היה הפקר) וישראל החזיק בידו וגבורתו את ידית הפתיחה של קרון הרכבת והפורעים לא הצליחו לפרוץ לקרון.4. שר' ישראל הגיע יחד עם אנ"ש למחנה עקורים פוקינג שבגרמניה, היו במחנה גם לא דתיים לע"ע שחיללו את השבת וזה הפריע לר' ישראל והוא בשבת הגיע ופיזר את הקולנוע שהם עשו ועשה בלאגן גדול ושוטרי המחנה עצרו אותו ושמו אותו בצריף למשך כל השבת. אנ"ש דפוקינג הסתובבו סביב הצריף לבדוק מה שלומו.ר' ישראל במוצ"ש הרים (כפשוטו) את הצריף בו היה אסור וכלוא ומאז "לא התעסקו עם החב"דניקים"[4].
נפטר בחורף דשנת תשנ"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יוסף יצחק לאש - גבאי בית הכנסת 770.
- בנו, הרב זלמן לאש, פתח תקווה.
אחיו;
- הרב דוד קוק מראשי ועד הצלה של יהודי רוסיה ביציאה הגדולה.
- משה מרדכי נהרג במלחמת העולם השנייה בהייתו חייל בצבא האדום[5].
- אליעזר עלה ארצה בשנות הלמ"ד[6].
אחיינו;
- הרב אליהו קוק מכפר חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ בגלל חשש גיוס אביו ר' נתן קוק לצבא הפולני כפי המצוין בתיק החקירה
- ↑ אחד היה אברהם
- ↑ מפי אחד מבני משפחתו ועד יהודי מקומי שראה את הנ"ל ואמר שנים אח"כ לאחד מאנ"ש דכפ"ח 'שצריכים להיזהר מאותו יהודי גברתן שהינו מסוכן!'
- ↑ מפי המשפיע ר' משה נפרסטק. ומיומן דפוקינג.
- ↑ הותיר אחריו בת קטנה.
- ↑ ילדיו לא רצו לצאת מרוסיה ונשארו שם עד עצם היום הזה.רק הוא ואשתו יצאו