שלמה זלמן הבלין
| הרב שלמה זלמן הבלין | |
|---|---|
 מקים ישיבות תורת אמת | |
| לידה | תרל"ז |
| פטירה | ט"ז ניסן תרצ"ו |
| מקום פעילות | חברון ירושלים |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| רבותיו | הרבי הרש"ב |
הרב שלמה זלמן הבלין (י' באלול תרל"ז - ט"ז בניסן תרצ"ו) היה בא כוחם של רבותינו נשיאנו הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ ושלוחם לארץ הקודש. מנהל ישיבת תומכי תמימים הורודישץ, ומייסד ישיבות תורת אמת בחברון ותורת אמת בירושלים וחדר תורת אמת תל אביב יפו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב הבלין נולד בעיר פאריטש בי' באלול תרל"ז לאביו הרב אליעזר ולאמו רחל.
למד בליובאוויטש בשנים שקדמו להקמת ישיבת תומכי תמימים, כאחד ה'יושבים'. בשנים תרנ"ד-תרנ"ה שימש כ'חוזר' של מאמרי הרבי הרש"ב[1] ועם התייסדות ישיבת תומכי תמימים היה בין תלמידיה הראשונים.
לאחר חג השבועות תרנ"ח נשא את רעייתו מרת שיינא-יפה בת ר' דובער האריק מהעיר ז'מבין, שהיה חתנו של החסיד ר' שלום כהן המכונה ר' שלום ר' הלל'ס, ועבר לגור בעיר זו, שם ישב ולמד כשחמיו מפרנס אותו.
תומכי תמימים הורודישץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תומכי תמימים הורודישץ |
בשנת תרס"א נקרא על ידי הרבי הריי"צ לליובאוויטש, משם נשלח על ידי הרבי הרש"ב לנהל את ישיבת תומכי תמימים הורודישץ' כסניף לישיבה המרכזית בליובאוויטש[2]. מטרת הסניף הייתה להכשיר בחורים שעוד אינם ראויים להכנס לישיבה המרכזית וצריכים השגחה ותשומת לב מיוחדת. בכ' אייר תרס"א הגיע לעיר ופתח את הישיבה.
בסוף אותה שנה קיבל סמיכה לרבנות מהרב סעדיה באליטער, הרב המקומי[3].
בתקופת כהונתו בהורודישץ קיבל פתק נוקב בתוכנו ובסגנונו מאדמו"ר הרש"ב, בו הוא תובע ממנו להוסיף בהשגחה ותשומת לב לבחורים ולא להסתפק בהתרוממות רוח ובהתוועדויות:
לידידי ר"ז משגיח
נתעלית במעלת העליונים והאצילים (צו פארבריינגען וכהאי גונא) ואין אתה משגיח בתחתונים. מאז הוסדה האראדישט הייתה הכוונה לאותן הדורשים השגחה והתעסקות פרטי, וכן היה מקודם כאשר שמת לבך ודעתך על זה. ועתה נתבטל הדבר כנ"ל, והחסרון מורגש מאד. ומוכרח לתקן הדבר, ותשמור הכוונה האמיתית הנ"ל
בסוף שנת תרע"א נקרא להגיע לליובאוויטש על מנת להתכונן לשליחותו לארץ הקודש (כדלהלן), ואז נסגר הסניף בהורודישץ'.
תורת אמת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בב' חשוון תער"ב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב יחד עם קבוצה של שבעה מתלמידי הישיבה המובחרים על מנת לייסד ולנהל את ישיבת תורת אמת חברון. בשנת תרע"ד, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שהה ברוסיה, ולא יכל לשוב בגלל שאזרחי רוסיה גורשו מהארץ שהייתה אז בשליטת הטורקים - אויבי רוסיה. בשנת תרפ"ב חזר לארץ וייסד את ישיבת תורת אמת, הפעם בירושלים.
בשנת תרפ"ד ייסד את 'חדר' וישיבת תורת אמת תל אביב יפו.
במהלך השנים יצא לשליחויות בארצות הברית על מנת להשיג תמיכה למוסדות חב"ד בארץ הקודש ולייסד משרד קבוע לתמיכה במוסדות. נסיעות אלו נוצלו על ידו גם כדי להשפיע ולקרב לחסידות חב"ד את אלו שהתרחקו משרשיהם החב"דיים בארצות הברית[4]. באחת מנסיעותיו, בשנת תר"צ, שהה תקופה ארוכה עם הרבי הריי"צ שעשה אז את ביקורו הראשון בארצות הברית.
במהלך השנים סייע לחסידי חב"ד מברית המועצות בצרכיהם, וכן במאבקם לצאת מברית המועצות ולקבל סרטיפיקטים לעליה ארצה.
נפטר בט"ז ניסן תרצ"וונקבר בהר הזיתים .
לאחר פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו, בנו ר' חנוך הענדל הבלין ניהל את ישיבת תורת אמת ירושלים, עד שבשנת תשי"ב החליף הרבי את הנהלת הישיבה.
לאחר פטירתו ביקש הרבי כמה פעמים מבנו הנ"ל, וכן מהרב משה גוראריה, שישלחו את רשימותיו שבהן ביאורים על התניא[5].
בשנת תשמ"ב הוציא נכדו, החוקר פרופסור שלמה זלמן הבלין, ספר ביוגרפיה על הרב הבלין. בנוסף לכך כולל הספר נספח מיוחד על תולדות חב"ד בחברון וסקירה על התייסדות ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים. יצא לאור בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- ר' אליהו דוד הבלין - נפטר כ"ב אייר תשנ"ח.
- ר' חנוך הענדל הבלין
- ר' שלום הבלין - נפטר ב' אדר תשל"ב.
- ר' דוב אליעזר הבלין
- חתניו
- הרב אלטר שימחוביץ
- הרב יצחק פרץ ליפשיץ
- הרב משה יהודה רייכמן
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חב"ד בארץ הקודש
- המשפיע
- יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב
- רשימת סיפורים שכתב, בתוך תשורה מנישואי מרוזוב-פלטיאל, י"ז כסלו תשפ"ג
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' לב לייבמן, ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים, אתר קיר הניגונים
- משתתף בהתוועדות בי"ט תמוז תר"צ בביתו של חיים זלמן קרמר בברוקלין בעת מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)
הערות שוליים
- ↑ התמים, חוברת ג', עמוד לו.
- ↑ מחלקת האראדישץ, כרם חב"ד, אלול תשמ"ז, ע' 182 ואילך.
- ↑ 'המשפיע', ע' כא.
- ↑ ראה זכרון לבני ישראל פרק כו.
- ↑ אגרות קודש חלק ב, אגרת שצז. חלק ג, אגרת תטז ובהנסמן שם. אגרת תיח.