שיחה:הברכות בראיית פני משיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחיקת הדף[עריכת קוד מקור]

הערך במצבו הנוכחי אינו זכאי לערך. יש להעביר לארגז חול פרטי לשיפוץ רציני או לאחד עם הערך מלך המשיח --בברכה, יצחק - שיחת הגאולה 23:28, 11 ביולי 2013 (UTC)

אמרתי לך.... • כבושה בגולה הושענאועידת ליובאוויטש 23:29, 11 ביולי 2013 (UTC)
אתה מוזמן להעביר את זה לבד...--בברכה, יצחק - שיחת הגאולה 23:34, 11 ביולי 2013 (UTC)
אמרתי לך שאתה מחפש מה למחוק, תחפש מה להוסיף... ואיך לשפר את הערכים, אתה בטוח שזה נובע רק מרצון לשפר את החב"דפדיה? אני לא בטוח,.... • כבושה בגולה הושענאועידת ליובאוויטש 23:36, 11 ביולי 2013 (UTC)
זה נושא חשוב וזכאי לערך, אך כדאי מאוד להרחיב. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ה' באב ה'תשע"ג, למניינם 02:20, 12 ביולי 2013 (UTC)
שלום, אחרי שבוע שהתאפקתי אני מרשה לעצמי לבקש ממך שוב להקפיד על הזחת שורות. כתית, אתה לא צריך להיפגע, לא עושים/אומרים שום דבר נגדך באופן אישי. למרות שאני מאוד מעריך את התרומות שלך לחב"דפדיה, אני סבור שאתה יכול להכיר בכך שעיקר המעלה שלך זה הידע הרחב שיש לך ולא כל כך עריכה לשונית. ממילא, אולי כדאי שתרכז את התרומות שלך יותר בכיוון של הוספות תוכניות לערכים קיימים. גם אם אתה מעוניין בדווקא להשקיע בערכים חדשים, אז בבקשה, תשקיע בהם. תחשוב שעכשיו אתה כותב ליהודי במבצעים שלך מכתב שמסביר לו ענין מסויים בחב"דפדיה, ותראה מהו האופן הטוב ביותר שהוא יתרשם לטובה. גם כשכותבים על מערכת הערות, אפשר לכתוב את זה בצורה מרשימה ואפשר לכתוב בצורה לקונית עם רשימה מפורטת של תאריכי ההוצאה לאור ומספר העמודים בכל קובץ. אני לא מטיף מוסר ח"ו, אלא מנסה לכוון אותך לתחום שבו תרגיש שאתה מנצל הרבה יותר טוב אתהכשרונות שלך, ולמנוע ממך אי נעימויות והתחככויות עם שאר המשתמשים שרואים בעין אחרת את מטרתה של חב"דפדיה. איך שלא יהיה, העיקר לזכור שאחדות החסידים תובילנו לקראת משיח צדקנו, וכן, גם רבינו יצחק ושנוזל יכולים להוסיף בהערות מתחשבות ומכוונות ולא בביקורות ובהצבת עובדות בשטח. בהצלחה לכולנו, וסליחה שנעדרתי מכאן במשך יממה שלמה... • זוננשיין - תמיד בשמחה • ה' באב ה'תשע"ג • 08:07, 12 ביולי 2013 (UTC)

איחוד הדף![עריכת קוד מקור]

בזדמנו מישהו (נראה לי יוסי ג) הזכיר את החוסר שב'ברכות בראיית מלך המשיח', ודובר להכניס את זה בתוך הערך על 'משיח' תחת הפסקה 'התגלותו'. זה דבר הכי פשוט והגיוני. בפרט, כמו שזה עכשיו, סתם טקסט. • שנוזעל - שיחה • ה' באב ה'תשע"ג 17:56, 12 ביולי 2013 (UTC)

אלא אם כן מישהו יכתוב את כל הדיונים התורניים סביב זה, דעות וכו'. אבל עד שזה יקרה... כבר נברך את הברכות.. ובשביל זה זה צריך להיכנס בתוך הערך על משיח, כשכולם יחפשו בגוגל.... • שנוזעל - שיחה • ה' באב ה'תשע"ג 17:56, 12 ביולי 2013 (UTC)
בעדזוננשיין - תמיד בשמחה • ה' באב ה'תשע"ג • 21:24, 12 ביולי 2013 (UTC)
אני אכן הצעתי בזמנו את הענין, ואני בעד שזוננשיין או שנוזל יבקשו (היינו יתבעו) מהרה"ח ד. שטערן שיכתוב את הידוע לו על הענין בצורה מסודרת ואזי יהיה די והותר חומר לערך נפרד (או לפחות לפסקה מכובדת).--יוסי ג - שיחה 22:03, 14 ביולי 2013 (UTC)
שלחתי מייל. נראה מה הוא יענה. • זוננשיין - תמיד בשמחה • ז' באב ה'תשע"ג • 23:04, 14 ביולי 2013 (UTC)
כדי לבקש ממנו משהו אתה צריך לשלוח מייל?!--יוסי ג - שיחה 19:43, 24 ביולי 2013 (UTC)
אתה לא מכיר אותו?! • זוננשיין - תמיד בשמחה • י"ז באב ה'תשע"ג • 22:20, 24 ביולי 2013 (UTC)

מקורות לנושא[עריכת קוד מקור]

כפי הצעתו של יוסי ג. השגתי את הטקסט המדובר, ואני מעתיק אותו כאן כדי שמי שיהיה לו כח/זמן/אפשרות יערוך את זה ויכניס לגוף הערך:

כתב בשו"ת מנחת שלמה[1] שבהתגלות מלך המשיח נברך ארבע ברכות: א) חכם הרזים, "שבודאי יהי' שם ששים רבוא ישראל וכהנה וכהנה עד אין מספר". ב) שחלק מחכמתו ליראיו. ג) שחלק מכבודו ליראיו, "ואין לכוללם בברכה אחת". ד) שהחיינו.

אך בשו"ת לב חיים לר"ח פלאג'י[2] הביא שמברכים על הגאולה רק ב' ברכות – שהחיינו ו"גאל ישראל".

ולכאו' אפ"ל שאינם חולקים, דהנה, בשו"ת לב חיים נשאל "מה ברכה אנו מברכים על הגאולה ורוב טובה", משא"כ במנחת שלמה הלשון "לקבל פני משיח".

ועפ"ז י"ל, שבשו"ת לב חיים מדבר על הברכות שמברכים על הגאולה עצמה (גם אם ברגע הגאולה המברך אינו רואה את מלך המשיח). משא"כ המנחת שלמה מציין ברכות הנוגעות למלך המשיח, וע"כ לא ציין את ברכת גאל ישראל שהיא על עצם הגאולה.

אמנם ברכת שהחיינו כתבו שניהם. וי"ל, שאה"נ, ובאמת יברכו פעמיים (באם זה לא יהי' בו זמנית) פעם אחת על הגאולה ופעם שני' כשרואה את מלך המשיח.

ועדיין יש לברר בטעם שיברכו חכם הרזים, והרי ברכה זו[3] היא על ראיית ששים ריבוא מישראל, ולכאורה אינה קשורה למשיח עצמו, ובפשטות נראה דבאמת יברכו רק אם יהיו אז שישים ריבוא, ולא מצד ראיית מלך המשיח עצמו.

אמנם בטור[4] כ', שאת ברכת חכם הרזים אומרים אף על חכם מופלג בחכמה, ועפ"ז שפיר שייך לברך על ראיית מה"מ עצמו ברכה זו.

ובנוגע למעשה (לפענ"ד):

ברכת שהחיינו – בדבר מלכות ש"פ תזו"מ כותב כ"ק אד"ש מה"מ וזלה"ק: "ועוד והוא העיקר – שכל זה נעשה בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, כך שיכולים להודות ולברך על לידת והתגלות המשיח: "שהחיינו[5] וקיימנו והגיענו[6] לזמן הזה"". ובמילא פשוט שיברכו.

ברכת גאל ישראל – בשיחת כ"ק אד"ש מה"מ על אגה"ת פי"א[7] שברכת "גואל ישראל" לשון הווה אינה ברכה לבטלה, כי תהליך הגאולה מתחיל־מתמשך בכל יום. ועפ"ז נראה שכיון שכבר בירכו בתפילה על הגאולה (תהליך הגאולה), לא יברכו שוב – בברכה בפ"ע – על הגאולה.

ברכת שחלק מחכמתו – מסופר[8], ששאלו את כ"ק אד"ש מה"מ אם לברכה כשרואים את פני הרבי הריי"ץ וענה שרבי הוא למעלה מזה.

ברכת שחלק מכבודו – לכאו' ע"ד הנ"ל בנוגע לחלק מחכמתו הוא בנוגע לזה. בפרט ע"פ דברי כ"ק אדמו"ר האמצעי[9] שמשיח הוא מלך "בדוגמא דמלך מלכי המלכים מפני שבו יגלה ממהו"ע אא"ס ממש", וזה למעלה ממלך סתם.

ברכת חכם הרזים – ע"פ הטור נראה שיברכו, ובמיוחד ע"פ פס"ד הרמב"ם[10] שמשיח הוא חכם גדול יותר משלמה (ואין לומר שגם בזה לא שייך כי משיח הוא למעלה מזה, דלכאורה הכוונה בנאמר שרבי למעלה מזה הוא דוקא על "שחלק" משא"כ כאן)[11].

ויש לעיין לגבי ברכת "מחיה המתים" האם כשיראו יצטרכו לברך או לא כיון שנפטרים בתפילה[12], ולכאו' יש להוכיח מהדין שמברכים מחי' המתים כשרואה חברו, והרי בכ"י אומרים ברכה זו ג"פ, ואעפ"כ מברך שוב כשרואה חבירו. וצ"ע[13].

הערות שוליים

  1. סי' צ"א סעיף כ"ז.
  2. ח"ב סי' מ"ב.
  3. שו"ע או"ח ח"א סי' רכ"ד ס"ה.
  4. או"ח ח"א סי' רכ"ד.
  5. "להעיר, שברכת שהחיינו מברכים על שמחה הנרגשת בלב – דוקא על דבר שישנו בפועל עתה".
  6. "וי"ל גם מלשון נגיעה, שיכולים (לא רק להראות, אלא גם) לגעת (אָנרירען – לקו"ת ר"פ שמיני)".
  7. נדפס בשיעורים בספה"ת ח"ג עמ' 1277.
  8. ראה יומן ד' שבט התש"י (נדפס בשיחות קודש תש"י הוצאת מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח – תשנ"ח).
  9. שער האמונה פנ"ו.
  10. הל' תשובה פ"ט ה"ב.
  11. ועיי' ג"כ בשיעורים בספה"ת (בהקדמת המלקט), שאדה"ז הי' בבחי' חכם הרזים.
  12. וכן יתכן עוד ברכות על שינויים בעולם וכדומה.
  13. על כל זה ועוד ראה בגליון הערות התמימים ואנ"ש מג דישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, בתחילתו.

עוד מקורות לנושא[עריכת קוד מקור]

נכתב בזה ממש לאחרונה בקובצי הערות הת' ואנ"ש ד770 בשני חלקים, בקובץ ד' (תנז) וישלח, ובקובץ ה' (תנח) מקץ ש.ז. (תשע"ד), עם ריבוי המקורות בזה וכו'. דומני שמי שירצה לערוך את זה כדאי שיעיין שם (למרות האריכות...) --אדם - שיחה 04:38, 10 בדצמבר 2013 (UTC)

חסר בערך[עריכת קוד מקור]

הברכה הראשונה שנברך היא ללא ספק "שהכל נהיה בדברו"... שף ויתיבקאנפרענץ רום 22:13, 16 ביוני 2017 (UTC)

חכם הרזים[עריכת קוד מקור]

חשוב להוסיף שאפשר לברך את הברכה כשרואים מישהו שהוא חכם כמו 60,000 אנשים, או יותר. --הדורש טוב לכל עמו - שמילו א. - שיחה, 08:32, 30 ביולי 2017 (UTC).

חמשת הברכות[עריכת קוד מקור]

צריך לחשוב איפה להכניס.

  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם גאל ישראל
  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו
  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו
  • ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם חכם הרזים

--Men770שיחהמייל . כעת,ז' בתמוז ה'תשע"ח, 15:30 מגיע משיח! יחי המלך!

שמונה ברכות[עריכת קוד מקור]

אם אני לא טועה, אז יש בס"ה שמונה ברכות:

כשאנו יודעים בטוח שהגאולה הגיעה, מברכים 2 ברכות:

  • הטוב והמטיב, גואל ישראל.

כשאנו רואים שישים ריבוא יהודים, מברכים ברכה:

  • חכם הרזים.

כשאנו רואים את מלך המשיח, מברכים 3 ברכות:

  • שחלק מחכמתו ליראיו, שחלק מכבודו ליראיו, שהחיינו.

כשאנו רואים את בית המקדש השלישי, מברכים ברכה:

  • מציג גבול אלמנה.

בשעת תחיית המתים, מברכים ברכת:

  • מחי-ה המתים. --ל. ק. - שיחה, 23:33, י"ט בסיוון, ה'תשפ"ד 23:33, 25 ביוני 2024 (IDT)