מדרש תהלים
מדרש תהילים המכונה גם בשם מדרש שֹׁחֵר טוֹב או אגדת תהלים, הוא קובץ מדרשי אגדה מחז"ל העוסקים רובם בספר תהלים.
שמו, מחברו, ומהדורותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו מדרשים רבים אחרים הנקראים על שם המילים הפותחות את קטע המדרש הראשון[1], נפוץ לכנות קובץ מדרשים זה בשם 'מדרש שוחר טוב' על שם הפסוק בו פותח המדרש[2] "שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן" [3].
זהות המלקט שקיבץ את קטעי המדרשים אינה ידועה באופן וודאי, ואף לא הזמן בו הוא התחבר, וככל הנראה הוא נערך על ידי אדם אחד ולאחר מכן התווספה לו השלמה על ידי מחבר נוסף[4].
בשל העובדה שנדפס בחלק מהמדורות יחד עם 'מדרש שמואל', בכמה מקומות בחסידות שמופיע בהם כציון מראה מקום הלשון 'מדרש שוחר טוב' הכוונה גם למדרש שמואל[5].
פסיקת הלכה מהמדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמה מהראשונים פסקו הלכה על פי מקורות מתוך מדרש תהלים [6].
מפרשים[עריכה | עריכת קוד מקור]
למדרש זה חוברו לאורך הדורות ביאורים רבים, בהם:
- ביאורי רבי ידעיה הפניני
- ביאור הרד"ל
- ביאור הרא"ם - מאת הרב משה אהרן פאדווא מקרלין
- פירוש מהר"י כהן- חתנו של המהר"ל מפראג
- חיים טובים- לרבי חיים פלאג'י
- יבקש רצון- לרבי אפרים הלוי הורביץ מפלוטשען[7]
- הגהות וביאורי הרמ"ג- מאת רבי מרדכי גימפל יפה מרוז'ינוי
- תיקונים והערות מאת ר' שלמה בובר
- ביאור חדש מאת "מכון המדרש המבואר"
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מדרש תהלים, באתר ויקישיבה
- באתר דעת
מדרש שוחר טוב, דפוס ווארשא ה'תרכ"ה, עם ביאור הרא"ם, באתר HebrewBooks
מדרש שוחר טוב, מהדורת שלמה בובר, דפוס ווילנא תרנ"א, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ מדרש שיר השירים נקרא 'מדרש חזית' על שם התחלת הדרשה על הפסוק 'חזית איש מהיר במלאכתו', קובץ המדרשים 'מדרש תדשא' נקרא על שם ההתחלה בפסוק תדשא הארץ', ומדרש אספה על שם הפסוק 'אספה לי שבעים איש'.
- ↑ "אשרי האיש אשר לא הלך- הו שאמר הכתוב 'שוחר טוב יבקש רצון'. מי הוא זה? זה דוד מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של ישראל".
- ↑ משלי יא, כז.
- ↑ ראו בפירוט במחקרו של ר' שלמה באבער במבוא למהדורת המדרש שהוציא.
- ↑ לקוטי תורה במדבר ט, ריש ע"ג. ספר המאמרים תרכ"ז ע' ריא. תרל"ד ח"א ס"ע רעו.
- ↑ כך לדוגמא רב נסים גאון, רבי יצחק גיאת, רש"י, רבנו תם (ספר הישר תרכ), רשב"ם (תוספות פסחים קה), ועוד.
- ↑ שם הפירוש לקוח מהמשכו של הפסוק 'שוחר טוב'.