גניה שניאורסון
מרת גניה (רגינה דבורה) שניאורסון (כ"ה אלול תר"ע - כ"א טבת תשנ"ז) (מילגרום), הייתה רעייתו של הרב ישראל אריה לייב שניאורסון וגיסתו של הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדה בלודז'[1] בכ"ה אלול תר"ע להוריה ר' צבי הירש מאיר ושרה מילגרום[2] ונקראה בשם רגינה דבורה.
בשנת תרצ"א, למדה באוניברסיטה בברלין ובשנת תרצ"ד עלתה לארץ.
בהגיעה לארץ ישראל, התיישבה בתל אביב, שם התקבלה לעבוד כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.
ביום ל' באב שנת תרצ"ט נישאה לבעלה הרב ישראל אריה לייב שניאורסון.
בהמשך עברו להתגורר בליוערפול אנגליה שם נפטר בעלה בי"ג אייר תשי"ב. ביום פטירתו כתב לה הרבי מכתב בכתב יד קודשו. כמו כן שלח הרבי מברק לרב משה גוראריה מתל אביב, שהיה ידיד של ר' ישראל אריה לייב, שמבקש שיסע תיכף לליוערפול ויסייע לגניה בכל הנצרך על חשבונו של הרבי. במכתב שכתב הרבי כשלושה שבועות אחרי הפטירה מעורר את אחד מהגורמים הנוגעים בדבר לברר כיצד להקל על גניה ובתה את המעבר לחייה החדשים ולתת להם היכולת והאמצעים לסדר את חייהן באופן היותר טוב, כשהרבי מציין ששאל זאת באמצעות מכתב גם את גניה עצמה אך "כיון שמעולם לא ראתה ואינה מכירה אותי, כתבתי שאלתי ג"כ בקיצור"[3].
בעקבות פטירת בעלה חזרה בהמשך לארץ הקודש, והמשיכה בעבודתה כרוקחת.
נפטרה בכ"א טבת תשנ"ז, ונטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית העלמין בצפת, שם גם נטמן בעלה.
משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתה, מרת דליה רוטמן
