לדלג לתוכן

משתמש:ר.ז./יהונתן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

יהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל היה בנו הבכור של שאול המלך, ראשון מלכי ישראל, ודמות מקראית מרכזית בימי תחילת המלוכה בישראל. הוא נודע בגבורתו, באומץ לבו, בנאמנותו הבלתי מסויגת לדוד בן ישי, וברוחב לבו שגבר על שאיפות שלטוניות אישיות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יהונתן נולד לשאול המלך ולמלכתו, ונחשב ליורש העצר הטבעי למלוכה. במקרא, דמותו מופיעה בעיקר בספר שמואל א', שם מתוארים מעשי גבורתו במלחמות ישראל בפלשתים. באחת התקריות הידועות, יהונתן ונושא כליו פשטו לבדם על מצב פלשתי וניצחו את חיל המצב תוך גילוי תעוזה ואמונה חזקה בה'.

אחד מהיבטי אישיותו הבולטים של יהונתן היה הקשר האישי והנפשי העמוק עם דוד. על אף שדוד היה עתיד לרשת את אביו, יהונתן לא רק שלא קינא בו, אלא אף תמך בו, הגן עליו מפני רדיפות שאול, ואף כרת עמו ברית נצח של אהבה ונאמנות. דבר זה מעיד על גדלותו הרוחנית והאישית של יהונתן.

יהונתן נהרג בקרב בגלבוע יחד עם שאול ואחיו. מותו היכה את דוד באבל עמוק, כפי שבא לידי ביטוי בקינת דוד: "נאהבים ונעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו... צר לי עליך אחי יהונתן, נעמת לי מאד".

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכתבי החסידות מופיעה דמותו של יהונתן גם במשמעות סודית-רוחנית, במיוחד על פי דרשת מאורי אור (תורת חב"ד). שמו של יהונתן מפורש כ"יה"ו נתן" – כלומר, המשכה מהשם העליון י-ה-ו (שלושת האותיות הראשונות של שם הוי') אל הספירה האחרונה – נתן.

באותו מאמר מבואר ש"נתן" בגימטריא ת"ק (500), ומוסבר שזו גימטריה של האות ה' האחרונה של שם הוי', כאשר נוקטים בחישוב של אותיות בהכאה (ה' = ה' * ה' = 5 * 5 = 25, אבל כאן משתמשים בדרך קבלית אחרת שמובילה לת"ק). הה' האחרונה מייצגת את ספירת המלכות, אשר בה מתגלה ההמשכה מהעולמות העליונים לעולמות התחתונים.

הבדל בין יהונתן לדוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי מאורי אור, מתקיים דיון עומק בפירוש המילים "ויאמר לו יהונתן" – כלומר, ההמשכה הרוחנית מיהונתן לדוד. בפירוש הפשוט, יהונתן (כיה"ו) הוא משפיע ודוד (שהוא מלכות) מקבל. אך אם נבין ש"נתן" שבשם יהונתן מייצג את הה' האחרונה – המלכות עצמה – הרי שגם יהונתן וגם דוד מייצגים את אותה ספירה. מהי, אפוא, המשמעות של ההמשכה מיהונתן לדוד?

כאן מתבררת הבחנה עדינה אך עמוקה בין שתי מדרגות שבמלכות:

  1. יהונתן – המלכות כפי שהיא באצילות, סופה של האצילות, הנקראת בלשון חז"ל "זנב לאריות".
  2. דוד – המלכות כפי שהיא מקור לעולמות בי"ע (בריאה, יצירה, עשיה), ראש לשועלים.

המשכת הדברים מיהונתן לדוד, אם כן, היא ירידת שפע מהמלכות כפי שהיא במדרגתה העליונה (כמסתיימת את עולם האצילות) אל מדרגת המלכות כפי שהיא נעשית מקור להוויה של העולמות הנבראים.

ים וארץ – שתי מדרגות המלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שתי בחינות אלה מקבילות לשמות ים וארץ בחסידות:

  • ים – המלכות שבאצילות, המכילה בתוכה את הספירות שלמעלה ממנה, כמו שהים מכסה את כל אשר בתוכו – "כל הנחלים הולכים אל הים".
  • ארץ – המלכות כפי שהיא מתגלה ונותנת חיות לעולמות הנבראים – "תדשא הארץ... תוציא הארץ".

בכך מוסבר גם הייחוד שבקשר בין יהונתן לדוד – שדרכו נמשכת השפעת האצילות (ים) אל עולמות בי"ע (ארץ), הכנה להופעת המלכות בפועל במלכות בית דוד.