משתמש:ר.ז./הפטרה לפרשת וארא

הפטרת פרשת וארא היא בספר יחזקאל, ובה עוסקת בנבואות החורבן על מצרים ובמלחמת נבוכדנאצר מלך בבל נגדה, ובסיומה הבטחה לגאולת ישראל – "ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם".

תוכן ההפטרה

ההפטרה עוסקת בנבואות פורענות על מצרים, על גאות פרעה שאמר "לי יאורי ואני עשיתני", ועל כך שמצרים לא קיימה את הבטחתה להיות משענת לבית ישראל. בהמשך מתוארת מלחמת נבוכדנאצר במצרים, ונתינת ארץ מצרים לו כשכר על מלחמתו בצור. בסיום ההפטרה מובטחת תקומה לבית ישראל, וחיזוק אמונת העם בנביא יחזקאל.

הקשר לפרשת וארא

פרשת וארא עוסקת ביציאת מצרים ובמכות שנשלחו על מצרים, כדי לקיים את הבטחת הקב״ה לאברהם "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי", וכן כדי ש"ידעו מצרים כי אני ה'".

רש״י מבאר שמטרת המכות אינה רק כלפי מצרים, אלא גם "כדי שישמעו ישראל ויראו", וכמו שנאמר "ולמען תספר באזני בנך... וידעתם כי אני ה'". מאחר שתכלית הבריאה היא ישראל – כל המאורעות שבעולם מכוונים בפנימיותם אליהם.

בהתאם לכך, גם בהפטרה מתבאר שמלחמות בין ממלכות אדירות – מצרים ובבל – נועדו להשפיע על מתי מספר מבני ישראל, כדי שיאמינו בנבואת יחזקאל.

ביאור ההוראה מההפטרה

הקשר מפלת מצרים לשני הטעמים

הנביא מונה שני טעמים למפלת מצרים:

• "יען היותם משענת קנה לבית ישראל" – שלא קיימו את הבטחתם לסייע לבני ישראל.
• "יען אמר יאורי לי ואני עשיתני" – גאות וישות, הכחשת מלכות שמים.

שני הטעמים קשורים זה בזה: הישות והכפירה בה׳ הן שגרמו למצרים להפר את התחייבותם כלפי ישראל. האמונה בה׳ היא היסוד גם להנהגה הראויה שבין אדם לחברו.

שכרו של נבוכדנאצר והוראת הכרת הטוב

אף שנבוכדנאצר נלחם במצרים לטובת עצמו ולא לשם קיום רצון ה׳, מכל מקום, מאחר שבפועל נתמלא על ידו רצון ה׳ – "פעולתו אשר עבד בה" – ניתנה לו ארץ מצרים כשכר.

מכאן ההוראה בנוגע להכרת הטוב: יש להכיר טובה ולאהוב כל יהודי שעשה טובה, מבלי לערוך חשבונות על מניעיו, פניותיו או טבעו.

מלחמות עולם בשביל יחיד מישראל

מטרת המלחמה בין שתי המעצמות – מצרים ובבל – הייתה כדי ש"לך אתן פתחון פה בתוכם", להשפיע על מתי מספר מבני ישראל שלא האמינו ביחזקאל.

מכאן נלמד עד כמה יש להשתדל בטובת בני ישראל – גם מיעוט, ועד ליחיד אחד מישראל – שהרי הקב״ה מנהיג מאורעות אדירים בעולם כולו כדי לקרב אפילו מעטים מישראל לאמונה.

השייכות לסיום ההפטרה

סיום ההפטרה – "ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם" – קשור ישירות לפרשת וארא. כשם שמכות מצרים נועדו לחזק את אמונת ישראל, כך גם קיום נבואות יחזקאל נועד לחזק את אמונתם בדבר ה׳.

הוראה בעבודת ה׳

הפרשה וההפטרה מדגישות את מעלת המעשה בפועל. מאחר שהמצוות הן ציווי הקב״ה שלמעלה מהשכל, העיקר בהן הוא קיום המעשה – ולא רק הכוונה.

לפיכך, גם כאשר מצוה נעשית מתוך פניה, יש לה ערך ושכר. ובפרט בבני ישראל, שמצד טבעם הם רחמנים וגומלי חסדים, וכל אחד מהם "מלא מצוות כרימון" – דבר המחייב אהבת ישראל לכל יהודי, אף הרחוק ביותר.

מקורות לעיון

• לקוטי שיחות חלק כ"א
• לקוטי שיחות חלק ל"ו