שמואל (נכד המהר"ל)

ר' שמואל (? - ה'תט"ו) היה נכד המהר"ל מפראג.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שמואל נולד לאביו ר' בצלאל חריף, בנו של המהר"ל מפראג.

שמואל חונן בכישרונות אמנותיים לציור ולעבודת יד, במיוחד למלאכת-יד במתכות שונות, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים.

בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו.

שמואל עבד על כך במשך שלוש שנים מחוץ לסדרי הישיבה והתקין לספר תורה זה "עצי חיים" ו"יד" זעירים שהיו עשויים מעשי אמן, וחרת עליהם מספר פסוקים. הוא גם יצק "כתר" והתקין לו ארון קודש בתוך אבן שיש גדולה שחרת עליהם ציורים מבית המקדש.

בסיום היצירה העניק אותה ר' שמואל כמתנה לסבו המהר"ל, שנהנה מכך מאוד והשתעשע בה הרבה.

נישואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיותו בן תשע עשרה שנה, שידכו אביו עם ביתו של מנהיג יהודי ובעל צדקה וחסד מפורסם באשכנז, בשם ר' מרדכי זלצהיים. החתונה התקיימה בפראג, אצל סב החתן, המהר"ל, שהיה אז בן שמונים ושלוש שנים.

בשנת ה'שס"א, לאחר פטירת ראש קהילת פראג ר' מרדכי מייזל, מונה במקומו ר' שמואל.

בשנת ה'ש"פ נפטר אביו ר' בצלאל בקלין, ור' שמואל עבר לגור בפראג. בקלין התפרנס ר' שמואל מסחר בזהב וכסף וביהלומים. במיוחד התפרנס בהרכבת אבני חן ותכשיטים ועשיית תכשיטים בצורה אמנותית. גם בפראג המשיך ר' שמואל במלאכה זו, ובין השאר עסק גם בחריתת ציורים על מתכות בגוונים שונים. כך סיגל לעצמו הון רב.

ר' שמואל ראש הקהל היה עשיר גדול, והיה מכניס מידי שנה לקופת הקהילה אותו סכום שהכניסו כל אנשי הקהילה, ובמחצית הכנסתו היה פודה את הערכת מס העניים שבעדה שהיו צריכים - 1. מס הממשלה. 2. מס העיר. 3. מס הקהל. ושמו הטוב הולך למרחקים כי מלבד צדקת פזרונו בעיר מושבו פראג בכל מוסדי העיר, ועזרת יחידים בתמיכות גדולות בגלוי ובסתר, היה שולח סכומים גדולים בשביל החזקת הישיבות בפולין ובאשכנז, והיה מחזיק בישיבתו של רבי אליהו בעל שם בוורמייזא ברוח נדיבה. וכשהעתיק ר' אליהו את ישיבתו לגרודנא חלם ולובלין - מקום הישיבות הכי מפורסמות בעת ההיא - תמך בו ר' שמואל מכיסו בסכומים גדולים, כי שמע ר' שמואל מסבו המהר"ל מפראג, אשר מישיבותיו של ר' אליהו בעל שם ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, תצא אורה לישראל.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

המהר"ל מפראג, סביו, הזמין בבית העלמין שלושה קברים: עבורו, עבור אשתו, ועבור בנו יחידו ר' בצלאל. אך מאחר שר' בצלאל נפטר בקלין, יעד את הקבר השלישי לנכדו ר' שמואל. כשמלאו לר' שמואל שבעים ותשע שנים, הזכיר לגבאי החברא קדישא שהקבר השלישי מיועד לו.

אך מכיוון שכולם רצו להיקבר ליד המהר"ל, לא היה מקום שם. ר' שמואל הלך לקבר סבו המהר"ל, והזכיר לו את ההבטחה שיקבר לידו. ואכן, כשנפטר ר' שמואל בשנת ה'תט"ו, התרחבה מאליה חלקת הקרקע הנידונה, כך שר' שמואל נקבר ליד סבו.