19,297
עריכות
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חיים מחוץ לכדור הארץ''' אינו נושא שנוגע ישירות לקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], למרות זאת התייחס [[הרבי]] לשאלה זו | '''חיים מחוץ לכדור הארץ''' אינו נושא שנוגע ישירות לקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], למרות זאת התייחס [[הרבי]] לשאלה זו וקבע כי בהתאם לדעת התורה, אכן קיימים יצורים חיים מסויימים מחוץ לכדור הארץ, אבל אין להם תרבות והם אינם תבוניים. | ||
בתשובה אישית מהרבי שקיבל פרופסור ועלוול גרין - שהתעסק בחקר חיים מחוץ לכדור הארץ, עודדו הרבי להמשיך במחקריו בנושא זה וכתב לו: "מי שקובע שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - מציב גבול ליכולתו של הבורא!". | בתשובה אישית מהרבי שקיבל פרופסור ועלוול גרין - שהתעסק בחקר חיים מחוץ לכדור הארץ, עודדו הרבי להמשיך במחקריו בנושא זה וכתב לו: "מי שקובע שאין חיים מחוץ לכדור הארץ - מציב גבול ליכולתו של הבורא!". | ||
ב[[שיחה]] שאמר הרבי ב[[שבת]] [[פרשת דברים]] בשנת [[תשכ"ט]], בהמשך לציטוט דברי חז"ל כי אין דבר שאינו נרמז בתורה, אמר הרבי כי היה מי ששאל אותו האם ישנה אפשרות לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ. "שאלה זו" - אמר הרבי -"אינה נוגעת ישירות לתורה ומצוות ובכל-זאת, הואיל ומתעניינים לדעת מהי דעת תורה בנושא, הרי כבר הבטיחו חז"ל (מסכת חגיגה) שכל עוד יש שאלות וויכוחים - יימצא מי שישיב עליהן. והואיל ועל ידי התשובות על השאלות הללו יהיו אנשים שיהיו מוכנים יותר לשמוע בקול ה' להניח [[תפילין]], לשמור שבת ו[[מבצע כשרות|לאכול כשר]] - עניתי שהדברים מפורשים בגמרא. ומה שהשואל לא שמע על אותה גמרא, הנה הדברים נמצאים בשני מקומות: במסכת שבועות (לו'-א') - מסכת הנלמדת בדרך -כלל בישיבות ובמסכת מועד-קטן (טז'-א) - אותה יש הנוהגים ללמוד בזמן "[[בין המצרים]]". | ב[[שיחה]] שאמר הרבי ב[[שבת]] [[פרשת דברים]] בשנת [[תשכ"ט]], בהמשך לציטוט דברי חז"ל כי אין דבר שאינו נרמז בתורה, אמר הרבי כי היה מי ששאל אותו האם ישנה אפשרות לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ. "שאלה זו" - אמר הרבי - "אינה נוגעת ישירות לתורה ומצוות ובכל-זאת, הואיל ומתעניינים לדעת מהי דעת תורה בנושא, הרי כבר הבטיחו חז"ל (מסכת חגיגה) שכל עוד יש שאלות וויכוחים - יימצא מי שישיב עליהן. והואיל ועל ידי התשובות על השאלות הללו יהיו אנשים שיהיו מוכנים יותר לשמוע בקול ה' להניח [[תפילין]], לשמור שבת ו[[מבצע כשרות|לאכול כשר]] - עניתי שהדברים מפורשים בגמרא. ומה שהשואל לא שמע על אותה גמרא, הנה הדברים נמצאים בשני מקומות: במסכת שבועות (לו'-א') - מסכת הנלמדת בדרך -כלל בישיבות ובמסכת מועד-קטן (טז'-א) - אותה יש הנוהגים ללמוד בזמן "[[בין המצרים]]". | ||
"ב"שירת דבורה" על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה' כג'), נאמר: "אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה". על כך מביאה הגמרא שני פירושים המתייחסים לזהות הכוכב "מרוז", כשלפי הפירוש השני מדובר בכוכב. כידוע, הכוכבים עזרו לישראל, ככתוב בפסוק לפני-כן: "מן השמים נלחמות הכוכבים ממסילותם...", ואילו כוכב זה, מזלו של סיסרא, לא בא כמובן לעזרת ישראל, ועל כן החרים אותו ברק ב"שמתא": "אורו מרוז, אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה" - הרי שיש תושבים על הכוכב! | "ב"שירת דבורה" על מלחמת ברק וסיסרא (שופטים ה' כג'), נאמר: "אורו מרוז אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה". על כך מביאה הגמרא (שם) שני פירושים המתייחסים לזהות הכוכב "מרוז", כשלפי הפירוש השני מדובר בכוכב. כידוע, הכוכבים עזרו לישראל, ככתוב בפסוק לפני-כן: "מן השמים נלחמות הכוכבים ממסילותם...", ואילו כוכב זה, מזלו של סיסרא, לא בא כמובן לעזרת ישראל, ועל כן החרים אותו ברק ב"שמתא": "אורו מרוז, אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה" - הרי שיש תושבים על הכוכב! | ||
"ואכן, גם רש"י בפירושו על ספר שופטים, מביא את שני הפירושים בגמרא, כשאת הפירוש הגורס ש"מרוז" הוא כוכב, מביא רש"י בפירושו הראשון". | "ואכן, גם רש"י בפירושו על ספר שופטים, מביא את שני הפירושים בגמרא, כשאת הפירוש הגורס ש"מרוז" הוא כוכב, מביא רש"י בפירושו הראשון". |
עריכות