|
|
| (28 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| את שתי הבבות הראשונות מה'''ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב''' שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' [[אהרן חריטונוב]] עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב.
| | ניגון ל[[ר' אשר מניקולייב]] (אלף דרייער) הוא ניגון נ"ט ב[[ספר הניגונים]] |
|
| |
|
| אדמו"ר הרש"ב אמר, שניגון זה מביע את השברון לב של חסיד (פארלוירנקייט) וגעגועיו לרבי. כששמע זאת רבי משה חריטונוב, מלחין הניגון, הוא הגיב בדמעות: רבי, ראה כמה פנימיות וכוחות הנפש עלה לי ניגון זה.<REF> [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 34.</REF>. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שאמר בשם [[אדמו"ר מהר"ש]], שניגוני חב"ד, אחד מהשנים; או שהם באים מחב"ד, או שהם מגלים חב"ד. על ניגון זה אמר אדמו"ר הרש"ב שהוא מגלה חב"ד.<REF> [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 35.</REF> | | == מקור הניגון == |
| | פעם בדרכו לליובאוויטש עבר ר' אשר דרך עיירה של גויים, שם בכל פעם היה שומע מבית המרזח קולות של צחוק והוללות. פעם אחת קרא משהו שונה: ר' אשר שמע ניגון ממש מיוחד! כמה נגנים גויים ניגנו ניגון שממש מצא חן בעיניו והצלילים ממש משכו את ר' אשר פנימה. ר' אשר נעמד ליד הנגנים עצם את עיניו וביקש שינגנו שוב ושוב את הניגון. הנגנים סירבו בהתחלה, אבל ר' אשר הוציא מטבע מכיסו בכל פעם, מטבע בשם "דרייער". הוא נתן לנגנים והם ניגנו שוב את הניגון, וכך היה 11 פעמים עד שהוא הרגיש שהוא קנה את הניגון ופדה אותו מהגויים. משם מגיע השם של הניגון "עלף" זה אחד עשרה באידיש ושם המטבע "דרייער" . ר' אשר מיהר לליובאוויטש לתת את הניגון מתנה ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ולנגן את זה לפניו, הרבי הרש"ב מאוד אהב את הניגון ובסיום הניגון אמר לר' אשר שלא מספיק לקנות את הניגון בכסף אלא צריך לבצע שינוי בניגון. נסע ר' אשר לחסיד [[ר' אהרן חריטונוב]] שהיה בעל מנגן נפלא, ר' אהרן עשה שינוי בניגון ובפי החסידים עשה כנפיים לניגון והעלה אותו לקדושה. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שניגון זה מביע את השברון לב של חסיד (פארלוירנקייט) וגעגועיו לרבי. כששמע זאת ר' [[אהרן חריטונוב]] ([[משה חריטונוב]]), מלחין הניגון, הוא הגיב בדמעות: רבי, ראה כמה פנימיות וכוחות הנפש עלה לי ניגון זה{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 34.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שאמר בשם [[אדמו"ר מהר"ש]], שניגוני חב"ד, אחד מהשנים; או שהם באים מחב"ד, או שהם מגלים חב"ד. על ניגון זה אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוא מגלה חב"ד.{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ו]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 35.}} |
|
| |
|
| ניגון זה הוא ניגון נ"ט ב[[ספר הניגונים]].
| | ==ביצועים לניגון== |
| | *ב[[י' שבט]] [[תשפ"ד]] מקהלת הפנסאים יחד עם ר' [[שמחה פרידמן]],הביצוע לווה בסיפורו של הניגון ויצר תהודה רבה. |
|
| |
|
| שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
| |
|
| |
| כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
| |
|
| |
| הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
| |
|
| |
| ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
| |
|
| |
| לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
| |
|
| |
| קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
| |
|
| |
| זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
| |
|
| |
| שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
| |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| *[[ניגון שמחה לר' אשר מניקולייב]] | | *[[ניגון שמחה לר' אשר מניקולייב]] |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=478 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] | | * [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-02-Reb-Asher-Grossman-from-Nikolayev-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] |
| | * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140707/jewish/Reb-Oshers-Nigun.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 3# |
| | * [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTJhbmh6SER2LU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] |
| | * [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=478 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] |
| | |
| | {{ניגוני חב"ד}} |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | | [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] |
| | [[קטגוריה:ניגונים מניקולייב]] |
| | [[קטגוריה:ניגוני ר' אהרון חריטונוב]] |