1,100
עריכות
מ (←עבודתם ומעלתם) |
|||
שורה 11: | שורה 11: | ||
ענין עבודת האופנים הוא בציור ה[[עגול]]ים הסובבים ומשתחווים, ופירוש אופן הוא כמו גלגל. שאופנים הם בעולם העשיה{{הערת שוליים|ש[[אופן מקנן בעשיה]].}} מכיון שהם רק מבחינת [[נה"י]] שהוא רק בחינת [[הודאה]]. אבל אף על פי כן סובבים הם ומשתחוים מפני הארת כח [[חכמה]] המאיר בהם, ומשום כך נקראים בשם אופני הקודש. עבודת האופנים היא בבחינת [[עיגולים]], לעומת עבודת ה[[שרפים]] שעבודתם הוא בבחינת [[יושר]]. | ענין עבודת האופנים הוא בציור ה[[עגול]]ים הסובבים ומשתחווים, ופירוש אופן הוא כמו גלגל. שאופנים הם בעולם העשיה{{הערת שוליים|ש[[אופן מקנן בעשיה]].}} מכיון שהם רק מבחינת [[נה"י]] שהוא רק בחינת [[הודאה]]. אבל אף על פי כן סובבים הם ומשתחוים מפני הארת כח [[חכמה]] המאיר בהם, ומשום כך נקראים בשם אופני הקודש. עבודת האופנים היא בבחינת [[עיגולים]], לעומת עבודת ה[[שרפים]] שעבודתם הוא בבחינת [[יושר]]. | ||
[[חיות הקודש]], שהם המלאכים ב[[עולם היצירה]], אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת [[חיות הקודש]] הוא נמוך יותר מהשגת ה[[שרפים]] העומדים ב[[עולם הבריאה]], הרי שאף על פי כן "[[שית ספירן מקננין ביצירה]]" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת [[עשיה]], שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כ[[חיות | [[חיות הקודש]], שהם המלאכים ב[[עולם היצירה]], אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת [[חיות הקודש]] הוא נמוך יותר מהשגת ה[[שרפים]] העומדים ב[[עולם הבריאה]], הרי שאף על פי כן "[[שית ספירן מקננין ביצירה]]" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת [[עשיה]], שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כ[[חיות הקודש]], ואף על פי כן הם מרעישים מחמת אהבה טבעית שלהם. | ||
==עבודתם== | ==עבודתם== |