33,627
עריכות
אור אין סוף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תכונות
(←תכונות) |
(←תכונות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ההתגלות מהעצמות מכונה בתורת החסידות 'אור (אין סוף)', בשונה מחוקרים שהגדירו זאת כ'שפע'. הדגש על ההגדרה 'אור' הוא כיון שאור מתייחד בתכונות הבאות: | ההתגלות מהעצמות מכונה בתורת החסידות 'אור (אין סוף)', בשונה מחוקרים שהגדירו זאת כ'שפע'. הדגש על ההגדרה 'אור' הוא כיון שאור מתייחד בתכונות הבאות: | ||
א. ''' | א. '''מחובר למקור''' - טבע כל אור שהוא קשור תמיד למקורו, המאור. כשיש נתק בין מקור האור לאור, מיד נפסקת הארה ולכן אור אין סוף מחובר תמיד ל'עצמות'. | ||
ב. ''' | ב. '''דומה למקורו''' - מאחר שאור מחובר תמיד למקורו, ממילא הוא גם דומה למקור. כמו שהמקור, העצמות, אינו מוגבל ומוגדר כלל, כך גם אור אין סוף הוא בלתי מוגבל ומוגדר וכל ה[[עולמות]] ה[[רוחני]]ים וה[[גשמי]]ים מופרכים אצלו (שלכן כדי לברוא עולמות נצרכו צמצומים רבים). המשל המובא על כך ב[[תורת החסידות]] הוא מהשמש המאירה לכדור הארץ, שלמרות שהשמש עצמה לא מגיעה אלינו, בכל זאת על ידי קרני השמש מגיע לכדור הארץ כוחו של השמש עצמו{{הערת שוליים|[[ספר המאמרים]] שנת [[ת"ש]] ע' 11}}. | ||
ג. ''' | ג. '''אין בו שינוי''' - הארת האור, גם לאחרי שיצא מהמאור, הוא ללא שינוי מכפי שהיה במאור. לדוגמא, אור הנר אינו שונה מסגנון האור עצמו. | ||
ד. | ד. '''אינו מציאות לעצמו''' - אור הוא הארה בלבד מהמאור ואין שום יחס בין האור למאור. לדוגמא, אין שום יחס בין אור הנר, שהוא אור בלבד, לבין הנר שהוא חומר ממשי. | ||
ה. | ה. '''מאיר באופן פסיבי''' - טבע האור שהוא מאיר באופן ספונטני מהמאור ולא צריך פעולה אקטיבית לשם כך. לדוגמא, נר אינו צריך לעשות פעולה כלשהי כדי שהאור שבו תופץ. | ||
אור אין סוף הוא התגלות עצמותו יתברך בדרך זיו ו[[הארה]] בלבד והגם שהזיו הוא הארה ולא [[עצם]], מכל מקום הנה העצם מתגלה על-ידי הזיו. והיינו שעל ידי הזיו יודעים מציאותו של העצם. ואין זה התגלות פרט או ענין מסוים שמתגלה מבין ריבוי הפרטים שבעצם, אלא התגלות כל העצם כולו, וכאמור - שאף על פי שאין זה אלא התגלות בלבד ולא העצם, אבל העצם מתגלה בו. | אור אין סוף הוא התגלות עצמותו יתברך בדרך זיו ו[[הארה]] בלבד והגם שהזיו הוא הארה ולא [[עצם]], מכל מקום הנה העצם מתגלה על-ידי הזיו. והיינו שעל ידי הזיו יודעים מציאותו של העצם. ואין זה התגלות פרט או ענין מסוים שמתגלה מבין ריבוי הפרטים שבעצם, אלא התגלות כל העצם כולו, וכאמור - שאף על פי שאין זה אלא התגלות בלבד ולא העצם, אבל העצם מתגלה בו. | ||