324
עריכות
חסידות צ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (שושלת צ'רנוביל הועבר לחסידות צ'רנוביל) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:טריסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהלו של רבי אברהם טווערסקי המגיד מטריסק]] | [[קובץ:טריסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהלו של רבי אברהם טווערסקי המגיד מטריסק]] | ||
[[קובץ:טשערנאביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:טשערנאביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מאדמו"רי טשרנוביל כיום. מימין: (ר"מ טברסקי{{הערת שוליים|בנו של האדמו"ר רבי ישעיה מטשרנוביל בורו פארק, וחתנו של אח אביו - האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בא"י.}}), רבי ישעיה מטשרנוביל [[בורו פארק|ב"פ]], רבי מנחם נחום מטשרנוביל [[א"י]], ורבי חי יצחק מרחמסטריבקא ארה"ב.]] | ||
[[קובץ:סקוירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד טברסקי מסקוירא]] | |||
'''חסידות צ'רנוביל''', מתחילה בצדיק הקדוש רבי [[נחום מצ'רנוביל]] זצ"ל, תלמיד [[הבעל שם טוב]] וזקן תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], עליו מסופר כי [[אדמו"ר הזקן]] כאשר ראהו פעם ממרחק רעד מפחד ומיראה באמרו כי כאשר רבי נחום עובר - גם ממרחק - בכוחו להפיל פחד על כל רואיו. בנו רבי מרדכי, שנקרא גם בשם המגיד מצ'רנוביל. | '''חסידות צ'רנוביל''', מתחילה בצדיק הקדוש רבי [[נחום מצ'רנוביל]] זצ"ל, תלמיד [[הבעל שם טוב]] וזקן תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], עליו מסופר כי [[אדמו"ר הזקן]] כאשר ראהו פעם ממרחק רעד מפחד ומיראה באמרו כי כאשר רבי נחום עובר - גם ממרחק - בכוחו להפיל פחד על כל רואיו. בנו רבי מרדכי, שנקרא גם בשם המגיד מצ'רנוביל. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
את יחוסו של אדמו"ר הריי"צ לשושלת צ'רנוביל, הוא מתאר בעצמו במכתב<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש ח"ב עמ' כ"ו]</REF>: | את יחוסו של אדמו"ר הריי"צ לשושלת צ'רנוביל, הוא מתאר בעצמו במכתב<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש ח"ב עמ' כ"ו]</REF>: | ||
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=כ"ק הרה"ק מטשערנאביל. בנו רבי מרדכי, היה חתן רבי אהרן הגדול מקרלין. בתו שרה. ונולדו להם שני בנים ובת אחת. הבנים: א) רבי אהרן. ב) הרה"ק ר' יעקב ישראל, בתם הרבנית חנה. אחרי מות אשתו הרבנית שרה, לקח את הרבנית פייגא. ונולדו להם הקדושים: א) רבי דוד טאלנער . ב) רבי משה מקאראטשוב. ג) רבי יוחנן ראחמיניסטריווקע. ד) רבי אברהם מטריסק. ה) רבי נחום מאקאראוער . ואו) רבי יצחק סקוירער. ושתי בנות. הרבנית מלכה. הרבנית שיינדיל. | |||
אאזמו"ר [[רבינו הזקן]]. בנו האדמו"ר האמצעי היו לו שני בנים, דודינו הזקנים הרה"ק ר' נחום. הרה"ק ר' ברוך, וששה בנות... האדמו"ר האמצעי. לקח לו לחתנים עבור בנותיו: א) הרבנית חיה מושקא את כ"ק [[הצמח צדק]], (ותולדות כ"ק בניו הוא מבואר וידוע). ב) הרבנית דבורה לאה נשאת לרבי יעקב ישראל. ונולדו להם בנים זכרים, אך כולם מתו בהיותם קטנים ובנותיו. א) אמי זקנתי חנה. ב) שרה פריידל. ג) סטערנא רחל. (והיא אם כ"ק אאזמו"ר מרדכי דובער מהארנסטייפל). ד) ברכה. ה) חישע. ו) הרבנית שרה (השניה) את הרה"ק והגאון המפורסם רבי אהרן משקלאוו. ונולדו להם א) אמי זקנתי הרבנית מרת רבקה. (אשת כ"ק אאזמו"ר [[מהר"ש]] מליובאוויטש). ב) הרבנית מרת גיטל. ג) הרב ר' שניאור זלמן. | |||
אאזמו"ר הצמח צדק לקח עבור בנו אאזמו"ר רבי יוסף יצחק את כבוד אמי זקנתי הרבנית מרת חנה (בת אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר ישראל) הנ"ל והולידו שלשה בנים, א) הרה"ק הגאון הר"ר זלמן מרדכי. (ובהיותו בן י"ז שנה לוקח לראב"ד לעיר זיטאמיר). ב) הרה"ק [אהרן] אשר שניהם נסתלקו בחיי אביהם. ג) הרה"ק הר"ר נחום דובער (ממלא מקום אביו. באוורוטש פלך זיטאמיר. נסתלק בח' כסליו תרנ"ו) ושתי בנות, כבוד דודתי מרת שיינא ברכה תחיה לאוי״ט. וכבוד אמי מורתי הרבנית תחיה לאוי"ט.}} | |||
== קשרי הריי"צ עם רבי יעקב ישראל מהורנסטייפל == | == קשרי הריי"צ עם רבי יעקב ישראל מהורנסטייפל == | ||