אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

{{בעריכה}}

[[קובץ:קרליץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החזון איש]]

[[הרב]] '''אברהם ישעיה קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''') היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י ב[[ארץ הקודש]].

הרב קרליץ נולד בשנת [[תרל"ח]] לר' שמריהו יוסף קרליץ. אביו היה [[גאון]] ו[[צדיק]] שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל"ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ"ז]].}} ורב בעיירה קוסובה. אמו הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.

בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה. הוא ארגן מחאות נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה. פסיקותיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הספקים המקובלים מרבני ארץ ישראל בנושא; [[שמיטה]], [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.

==הקשר לחב"ד==

כשנשאר הרבי על שיעורו של החזון איש לטלית קטן ענה "זה בודאי כלום, העיקר לחלוק על חסידים"{{הערת שוליים|היה זה בשנת [[תש"י]], לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] היה בחדרו אדמו"ר הריי"צ ולאחר התפילה היה משוחח עם הנוכחים. פעם אחת שאלוהו בדבר שיעור הטלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים, אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעוריו של ר' חיים נאה, חמי אחז מהלימוד שלו. הרב ר' [[יואל כהן]] אמר: והרי יש איזה שיעור של אחד החזון איש. על כך ענה הרבי: הוא אומר "אחד" החזון איש. הם נותנים לו פידיונות, והוא אומר מישהו אחד. אחר כך אמר על פסקו של החזו"א: כבפנים. 'דיוקנו של חסיד' עמוד ק'}}. בהזדמנות אחרת, כשמישהו דיבר בשלילת החזון איש אמר הרבי שאין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]] וגם לימודו היה כך{{הערת שוליים|היה זה בשנת [[תשי"ד]], חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר הרבי אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע השל]] מקופישניץ והרבי אמר שהחזון איש לא הביא שמחה לבני ברק, אולם כאשר א' החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי כבפנים. א' הנוכחים הוסיף שהי' למדן - ענה [[הרבי]]: גם לימודו הי' ב[[יראת שמים]]. על פי עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]], [[משבחי רבי (ספר)|משבחי רבי]] עמ' 126}}.