39,916
עריכות
(הערך משמן ששון) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
::''"בעברי דרך בוקבינה ראיתי בחור נפלא אחד שלגדולות נוצר, התווכחתי אתו הרבה בהוויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] ונהניתי מאד מדבריו, וברכתי עליו: ברוך יוצר המאורות". | ::''"בעברי דרך בוקבינה ראיתי בחור נפלא אחד שלגדולות נוצר, התווכחתי אתו הרבה בהוויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] ונהניתי מאד מדבריו, וברכתי עליו: ברוך יוצר המאורות". | ||
הגאון הצעיר החל לעסוק גם ב[[חכמת הקבלה]], בספרי | הגאון הצעיר החל לעסוק גם ב[[חכמת הקבלה]], בספרי החסידות [[תולדות יעקב יוסף]] וכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. כמו"כ העמיק הרבה בחכמת האסטרונומיה ובעניני קידוש החודש. ב[[אלול]] [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מגדולי חסידיו של האדמו"ר רבי ישראל מצ'ורטקוב זצוק"ל. לאחר [[נישואין|נשואיו]] כתב את ספרו "אמרי דעת" על התורה, וקיבל את הסכמותיהם הנלהבות של גדולי הדור, אולם הספר אבד בבית הדפוס. בן עשרים וארבע שנים היה כשמינוהו בשנת [[תרע"א]] לישב על כס הרבנות בעיר גלינא שם ישב עשר שנים. אח"כ היה שלש שנים רב בעיר סאנוק בגאליציה. בחורף [[תרפ"ג]] התמנה ע"י גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם הביא לקידוש שם שמים ברבים. | ||
החסידות [[תולדות יעקב יוסף]] וכתבי [[אדמו"ר | |||
הזקן]]. כמו"כ העמיק הרבה בחכמת האסטרונומיה ובעניני קידוש החודש. ב[[אלול]] [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מגדולי חסידיו של האדמו"ר רבי ישראל מצ'ורטקוב זצוק"ל. לאחר [[נישואין|נשואיו]] כתב את ספרו "אמרי דעת" על התורה, וקיבל את הסכמותיהם הנלהבות של גדולי הדור, אולם הספר אבד בבית הדפוס. בן עשרים וארבע שנים היה כשמינוהו בשנת [[תרע"א]] לישב על כס הרבנות בעיר גלינא שם ישב עשר שנים. אח"כ היה שלש שנים רב בעיר סאנוק בגאליציה. בחורף [[תרפ"ג]] התמנה ע"י גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם הביא לקידוש שם שמים ברבים. | |||
בכנסיה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בשלהי [[תרפ"ג]] בוינה, הגה את רעיון "הדף היומי" שהפך לנכס עצום לרבבות יהודים מאז ועד היום. בתרפ"ד נבחר לכהן כרבה של העיר המעטירה פיעטרקוב, ואז הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בתקופה שבה בנה את הישיבה הדפיס את חיבורו הגאוני שו"ת "אור המאיר". את בנין הישיבה המפואר חנך ב[[כ"ח סיון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה, ובמעמד מאות רבנים ואדמורי"ם מגדולי הדור. באותו היום הכתירוהו גם | בכנסיה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בשלהי [[תרפ"ג]] בוינה, הגה את רעיון "הדף היומי" שהפך לנכס עצום לרבבות יהודים מאז ועד היום. בתרפ"ד נבחר לכהן כרבה של העיר המעטירה פיעטרקוב, ואז הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בתקופה שבה בנה את הישיבה הדפיס את חיבורו הגאוני שו"ת "אור המאיר". את בנין הישיבה המפואר חנך ב[[כ"ח סיון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה, ובמעמד מאות רבנים ואדמורי"ם מגדולי הדור. באותו היום הכתירוהו גם | ||
שורה 35: | שורה 33: | ||
*רבי [[יצחק פלקסר]] ראב"ד אגודת ישראל. | *רבי [[יצחק פלקסר]] ראב"ד אגודת ישראל. | ||
*רבי [[שמואל וואזנר]] גאב"ד "זכרון מאיר". | *רבי [[שמואל וואזנר]] גאב"ד "זכרון מאיר". | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] |
עריכות